הפרות משמעת מכוונות

מושג זה מתייחס למקרים בהם עובד ביצע הפרות משמעת מכוונות שבגין הפרות אלה הוא פוטר ופיצויי הפיטורים שלו נשללו, ראשית יש להבהיר שכל עובד שנמצא במקום עבודה או אצל אותו המעסיק במשך למעלה משנה זכאי לקבל מהמעסיק פיצויי פיטורים כחוק בסך של ערך משכורת העבודה שלו בחודש האחרון לפני פיטוריו כפול מספר השנים שעבד, לדוגמה עובד שפוטר לאחר 10 שנים ומשכורתו האחרונה היתה 10,000 ש"ח, זכאי לפיצויי פיטורים בסך 100,000 ש"ח. עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים פרט למקרים יוצאי דופן המפורטים בחוק.

בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963 סעיף 16 מצוין: "לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל לפי העניין, אם פוטר בנסיבות, שעל פי הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד – ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד" כלומר בכפוף להסכם הקיבוצי ברלוונטי  מידה ועובד ביצע הפרות שמצדיקות זאת יפוטר העובד מבלי לקבל פיצויי פיטורים או שיקבל פיצויים חלקיים בלבד.

בסעיף 17 בחוק המתייחס לענפי עבודה להם אין הסכם קיבוצי רלוונטי מצוין: "בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים" כלומר בית הדין יקבע בכל מקרה לגופו באם המעסיק בוחר שלא לשלם פיצויי פיטורים לעובד מפוטר האם ישנה עילה מוצדקת לפעול כך.

בית הדין אינו מחויב לפסוק שלילה מלאה של פיצויי פיטורים, בהתאם לשיקולו רשאי בית הדין להפחית את הסכום, לפסוק לדוגמה שהעובד יקבל רק 30% מהסכום המגיע לו, או כל שיעור אחר בכפוף למה שמוצדק בעיני בית הדין כעונש על ההפרה בוצעה, ככל שההפרה חמורה יותר, כך אחוזי ההפחתה יהיו גבוהים יותר עד לשלילה מלאה.

כאן המקום להדגיש, רק במקרים שהפרת המשמעת הנה חמורה יפסוק בית הדין לשלילת פיצויי פיטורים מעובד שכן ענישה זו נחשבת לחמורה מאוד בעיני בית הדין שכן כאשר בית הדין עוסק בסוגיה הוא רואה בעצם הפיטורים עצמם כעונש חמור בפני עצמו עבור העובד, בהליך הבחינה מייחס חשיבות בית הדין להתנהגותו של העובד, למשך העסקתו, למקרים קודמים בהם היתה התנהגות חריגה מצידו או מצד עובדים אחרים, דבר שיכול להעיד גם על המעסיק, שכן בהליך הבירור בוחן בית הדין גם את המעסיק ואת דרכי ההעסקה הנהוגים במקום העבודה.

לדוגמה, במקרה בו הפרת המשמעת של העובד מתבטאת בכך שהוא מחסיר ימי עבודה רבים ללא התראה ראויה או שהוא מגיע באיחור לעבודה עשוי בית הדין לקבל את טענת המעסיק יתר על המידה עם הגעה בזמן לעבודה הנה מרכיב קריטי בקיומה כמו במקרה בו העבודה לא יכולה להתקיים בלעדיו או שהיעדרותו מסכנת אחרים, במקרים אלה בית הדין עלול לאשר את שלילת תשלום פיצויי הפיטורים לאותו עובד.
חשוב לציין בהקשר זה שכמובן שאם עובד מחסיר או מאחר לעתים רחוקות או שנסיבות חיסוריו או איחוריו מבהירות שלא יכל לפעול אחרת עשוי בית הדין שלא לאפשר את שלילת הפיצויים.

הפרה מכוונת מתרחשת כאשר עובד שרוצה להביא למצב שהמעסיק יפטר אותו בכדי ליהנות מפיצויי הפיטורים משבש את עבודתו במכוון, או מקיים הפרות אחרות כמו חיסורים, איחורים, ימי חופשה במועד לא מאושר, זלזול בעבודה וכדומה, במקרים אלה יבחן בית הדין את כוונת העובד יחד עם התנהגותו ויחליט האם ההפרה אכן מכוונת והאם מוצדק בגינה לשלול את פיצויי הפיטורים.

בהפרה מכוונת ניתן להתייחס גם לגנבה ממקום העבודה או גרימת נזק מכוון לרכוש, ציוד, יחסים עם לקוחות וכדומה במקום העבודה, הפרה זאת אולם מתקיימת במכוון אך מטרתה לא תמיד היא כדי לגרום למעסיק לפטר את העובד, גם במקרים אלה יבחן בית הדין את נסיבות המקרה ולא ימהר לפסול את הפיצויים להם זכאי העובד בגין פיטוריו שכן לבית הדין ישנה עין בוחנת ומבחינה בין סוגים שונים של גנבה והעונשים שראוי לתת לכל סוג, לדוגמה עובד שגנב כסף מזומן מקופת חנות, סביר שישללו לו את פיצויי הפיטורים בעוד עובד שלקח ללא רשות בגדים מחנות בה הוא עובד והחזירם במשמרת הבאה אולי יקבל יחס מקל.

חשוב לשים לב שכמעט ואין נוסחה מוצהרת בדוקה וידועה לבחינת איזה הם המקרים המהווים הפרת משמעת כה משמעותית שהיא מצדיקה אוטומטית שלילה או הפחתת פיצויי פיטורין, יש לקחת בחשבון שבית הדין בוחן כל מקרה לגופו ומחליט כראות עינו ושיקול דעתו בכפוף לפסיקות קודמות והחיות החוק.

ישנם מקרים בהם גם דמי ההודעה המוקדמת (התקופה שבין קבלת ההודעה על הפיטורים ועד סיום ההעסקה בפועל) נשללים מעובד מפוטר בשל הפרת משמעת, גם כאן בית הדין לעבודה הוא האחראי לאשר זאת.