ימי מחלה

בהתאם לחוק דמי מחלה, שתל"ו 1976 שמטרתו להסדיר את זכויותיהם של עובדים לתשלום במקרה של היעדרות ממקום העבודה בשל מחלה / פציעה, ימי היעדרות ותשלום עבור ימים אלה ועל פי התיקון לחוק משנת 2011 נקבע כי עובדים שנעדרים ממקום עבודתם בשל מחלה זכאים לתשלום בגין 50% משכר עבודתם הרגיל בעבור הימים השני והשלישי בהם נעדרות מהעבודה ו100% משכרם הרגיל בגין היום ה 4 להיעדרותם והלאה, לפני התיקון (מס' 4 מ 2011), שיעור דמי המחלה היה 37.5 לימים השני והשלישי ו 75% מהיום הרביעי והלאה. ביום הראשון להיעדרות מהעבודה בגין מחלה אינו זכאי העובד לתשלום, יחד עם זאת יש לשים לב כי ניכוי ימי המחלה ממכסת הימים המגיעה לעובד מתחילה כבר מיום המחלה הראשון.
מניין הימים בהם זכאי העובד לדמי מחלה (ימי מחלה) נקבעת בהתאם לוותק של אותו עובד במקום העבודה.

עובד יכול לצבור לכל היותר אחד וחצי ימי מחלה עבור כל חודש מלא בו עבד אצל המעסיק, כלומר לכל היותר 18 ימי מחלה בשנה, עובד לא יכול לצבור יותר מ 90 ימי מחלה בסל הכל.
תנאים אלה הם המינימום הקבוע בחוק והם חלים על עובד פרט למקרים בהם בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי זכאי העובד לתנאים משופרים (תשלום מהיום הראשון או 100% שכר החל מהיום השני וכדומה).

במידה ועובד מסוים מועסק אצל מספר מעסיקים שונים בימים שונים, יהיה זכאי העובד לימי מחלה בהתאם להיעדרות הכללית שלו ולא בהתאם להיעדרות למעסיק ספציפי, כלומר אם יום ההיעדרות הרביעית שלו בשל מחלה הוא היום הראשון להיעדרות ממעסיק אחד, יהיה זכאי לדמי מחלה בגובה 100% משכרו אצל אותו מעסיק.

על העובד חלה החובה להודיע למעסיק שלו על היעדרות מהעבודה בשל מחלה תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרות ובאותה הודעה לעדכן את המעסיק כמה זמן להערכתו ייעדר מהעבודה.

בשובו של העובד למקום העבודה לאחר החלמתו עליו למסור למעסיק שלו אישור בדבר מחלתו חתום על ידי רופא, זאת כדי שיוכל לממש את זכותו לקבל תשלום עבור ימי מחלתו, על האישור להכיל את כל הפרטים הרלוונטיים לעובד ולתקופת ההיעדרות כגון: פרטים מזהים של העובד כולל מספר תעודת זהות, אבחנת הרופא את מחלתו, משך היעדרותו מהעבודה בהמלצת הרופא, פרטי הרופא ותאריך הנפקת אישור המחלה.

שימו לב(!) במידה והמעסיק מטיל ספק בתוכן אישור המחלה הוא רשאי להזמין את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנתו לשם הוכחת היעדרותו בשל בעיה רפואית.

כמו כן, אסור למעסיק לפטר עובד שנמצא בחופשת מחלה, חריגים לאיסור זה הם במקרים בהם חל שינוי מהותי במקום העבודה כמו סגירת העסק, פשיטת רגל של המעסיק וכדומה או מקרים בהם העובד קיבל הודעה על פיטוריו טרם יציאתו לחופשת מחלה.

את ימי המחלה שצבר רשאי עובד לנצל גם בעקבות מחלת קרובי משפחה:
בן / בת זוג – עד 6 ימים בשנה, במקרים שלבן הזוג מחלה ממארת עד 60 ימים.

הורים חולים הנדרשים לטיפול (כשההורים מעל גיל 65) – עד 6 ימים בשנה.

ילד / ילדה חולים – במקרה של ילדים ישנם פרמטרים משתנים החל מ 8 ימים בשנה ובמקרים מסוימים עד 90 ימים בשנה.

בזמן בדיקות הריון, טיפולי פוריות או עניינים אחרים הקשורים בהריון ולידה של בת הזוג – עד 7 ימים בשנה.

כל אלה מתוך ימי המחלה שנצברו כמובן.

עובד שעבד בתקופת ימי המחלה שלו נשללת ממנו הזכות לקבלת דמי מחלה כלל.
מעסיק אינו מחויב לשלם לעובד דמי מחלה במקרה בו העובד נעדר מהעבודה בגין תאונת דרכים שכן את הגמול עבור היעדרותו מהעבודה יקבל העובד מביטוח החובה של הרכב, גם במקרה ל תאונת עבודה העובד אינו זכאי לתשלום בגין ימי מחלה, במקרה של תאונת עבודה זכאי העובד לתשלום בעבור דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

עובד שסיים את מכסת ימי העבודה שצבר ועדיין אינו יכול לעבוד בשל מחלתו אינו זכאי לתשלום דמי מחלה, אך הוא רשאי לבקש מהמעסיק שלו להיעדר מהעבודה עד להחלמתו ללא שכר.

במידה ונותו לעובד ימי מחלה שלא מוצו, אינו זכאי לשכר עבורם במהלך עבודתו או בסיום העסקתו במקום העבודה, פרט למקרים בהם הוסכם אחרת מראש בחוזה העסקה או הסכם קיבוצי.