עבודה נשים במשמרות לילה

בחוק עבודת נשים, תשי"ד 1954 נקבע כי עובדת שמועסקת במשמרת לילה זכאית ל 12 שעות מנוחה בין משמרת למשמרת לכל הפחות, עובדת זו רשאית לתת את הסכמת בכתב (באם התבקשה כך מהמעסיק) למנוחה של 8 שעות לכל הפחות בין המשמרות, כמו כן נקבע בחוק כי לעובדת זו מחויב המעסיק לדאוג לאמצעי תחבורה שיביא אותה למקום העבודה ויחזיר אותה הביתה לאחר סיום המשמרת, אלא אם יש לה סידור חליפי להסעות לעבודה וממנה, כמו כן על המעסיק לדאוג שיהיה לעובדת משקה חם ומקום ראוי למנוחה במהלך ההפסקה במשמרת לילה. הגדרות תנאים אלה אינן חלות על נשים העובדות במשמרת לילה במקומות עבודה תחת הגדרת "מקומות העבודה הנוספים" שיובאו בהמשך כחריגים למרבית תקנות בנושא עבודת נשים בלילהכמו כן כאשר אישה מגיעה לחודש החמישי להריונה, שזהו גם החודש בו היא מחויבת להודיע למעסיק שהיא בהריון, אסור להעסיק אותה במשמרת לילה ולא בשעות נוספות.

בנוסף אוסר החוק מפורשות על אפליה של נשים על ידי סירוב לקבלן לעבודה במידה ובהליך מיונן / קבלתן לעבודה הודיעו למעסיק שמסיבות משפחתיות (טיפול בילדים וכדומה) הן מסרבות לעבוד במשמרות לילה, תקנה זו בחוק אינה רלוונטית במקומות שהפעילות בהם בלילה היא חלק בסיסי בקיום העבודה השוטפת, אלה הם המקומות בהם התקנה אינה מתקיימת המכונים בחוק "מקומות העבודה הנוספים":

  • בשירותי המדינה שפירט שר העבודה בתקנות, לאחר שנוכח, כי עבודת לילה של עובדת בשירותים אלה היא חיונית למדינה ואינה עלולה לפגוע במיוחד בבריאות האישה.
  • במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים.
  • בעיתונות, להוציא הדפסת עיתונים.
  • בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה ובתי עינוג כמשמעות שעשועים ציבוריים בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935.
  • בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי חיים.
  • בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים.
  • כשתנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיקה כל פיקוח על הזמן שבו נעשית העבודה.
  • בשירותי תעופה וים.
  • בסוכנויות נסיעות או תיירות שבנמלי תעופה וים או בוועידות בין-לאומיות.

 

לצורך אכיפת החוק החוק מגדיר את המושג "לילה" כך: "פרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00"

דגש משמעותי נוסף בחוק מבהיר שאסור להעסיק עובדת בעבודת לילה למשך 4 חודשים לאחר תום תקופת ההריון או ההורות (חופשת לידה), אך צוין גם שזאת אלא אם נתנה לכך העובדת את הסכמתה ובכתב.
בהקשר זה חשוב לציין שההגדרה של לילה במקרה של עובדת בהריון מובהר כך: ""עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00." כלומר ניתן להעסיקה במקרים אלה לכל היותר למשך שעתיים בין השעות הללו כחלק מיתר משמרת העבודה שלה.

עובדת שנדרשת על ידי המעסיק שלה לעבוד בעבודת לילה במסגרת שלא היה נהוג לעבוד בה בלילה עד אז, רשאית למסור למעסיק שלה עד 3 ימים מהיום בו התבקשה לעדות כן, הודעה בכתב בה היא מסרבת לעבוד בעבודת לילה ולמעסיק אסור יהיה להכריח אותה לעבוד בעבודת לילה.

חשוב לזכור שמעבר לחוקים אלה המכוונים לנשים, ישנם לנשים זכויות נוספות בעת עבודת לילה כפי שנקבע לנשים וגברי בחוק עבודה ומנוחה, כגון:

  1. איסור העסקת עובד במשמרת לילה למשך תקופה שמעבר לשבוע אחד מתוך כל 3 שבועות.
  2. בעת עבודת לילה, 7 שעות עבודה נחשבות למשמרת עבודה מלאה או יום עבודה מלא, כל שעת עבודה מעבר ל 7 השעות הראשונות תחשב לשעה נוספת ותתוגמל בהתאם.

בעת העסקת נשים באולמות אירועים ובגני אירועים, ובמידה ומשמרת העבודה מסתיימת לאחר שעות התחבורה הציבורית, מחויב המעסיק לדאוג לעובדות אלה להסעה בחזרה ביתן אם אין הסדר תחבורה חלופי.

מטרת התקנות הללו כפי שנקבעו בחוק עבודת נשים, בתקנות עבודת נשים וחוקי עבודה נוספים היא לייצר מסגרת העסקה ברורה ומוגדרת לנשים, להתוות דרך ברורה למעסיקים, זאת מתוך התחשבות בצרכי הנשים וברצון לאפשר שוויון הזדמנויות בעבודה ומתוך הבנת צורכי המעסיקים.

במידה ולא התקיימו הנהלים הללו, וזכויותיה של עובדת לא נשמרו, באפשרותה לפנות ליחידה לאכיפת חוקי העבודה ולבית הדין לעבודה ולתבוע את זכויותיה ואף פיצויים במידה וזכויותיה הופרו באופן שמצדיק תשלום פיצויים.

Back to top button