היעדרות במהלך ההריון בגין מחלה שאינה שמירת הריון

במהלך הריון לעתים על אישה להיעדר ממקום עבודתה מסיבות שונות, בכדי לשמור על זכויותיה ולמצות זכויות אלה עד תום יש להקפיד להכיר בהבדלים בין סיבות ההיעדרות השונות.
עובדת הנעדרת ממקום עבודתה לצורך קיום בדיקות רפואיות זכאית לבין 20 ל 40 שעות היעדרות לצורך קיום בדיקות אלה, היעדרות זו לא תנוכה משכרה ולא תופחת ממניין ימי המחלה או החופשה שצברה והיא תקבל בעבורם שכר רגיל, עובדת היוצאת לשמירת הריון זכאית לקבל גמלת הריון שתשולם לה על ידי המל"ל (המוסד לביטוח לאומי), אך מה קורה במידה ועובדת נאלצת להיעדר ממקום עבודתה בגין מחלה שאינה שמירת הריון ואינה בדיקות הקשורות בהריון? כמו במקרי מחלה "רגילה" או ליקויים רפואיים הקשורים בהריון, כעת נסקור את הנושא.

לפי (תיקון מס' 9) תש"ן-1990 (תיקון מס' 39) תשס"ז-2007 לסעיף 7 בחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 מובהר בעניין זה כך: "בחדשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת היריון לפי סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בעבור תקופה זו, או שהיא זכאית לתשלום בשל ההיעדרות מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה; היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה"
החוק בעצם מבהיר שעובדת שנעדרת מעבודתה בגין מחלה או מצב רפואי לקוי ושאינה בשמירת הריון תוכל להשתמש בימים שצברה בימי המחלה שלה כחופשת מחלה (זכאית לצבור עד 90 ימים בשנה) זאת אם תביא אשור חתום לכך מרופא, וכמובן כמו במקרה של ימי מחלה רגילים תקבל תשלום החל מהיום השני לפי החישוב הנהוג, אלא אם בחוזה העבודה האישי שלה, בהסכם קיבוצי  או בצו הרחבה היא זכאית לתנאים עודפים על הסדר זה כמו במקרה שבחוזה האישי שלה הוסדר שכל היעדרות בשל מחלה בזמן ההריון תהיה בתשלום על ידי המעסיק ולא תנוכה מצבירת ימי המחלה שלה עד לתקרה שנקבעה בהסכם.

הנושא מובא בדגש משום שעד לתיקון האמור לחוק בשנת 2007 במידה ועובדת נעדרה ממקום העבודה בשל בעיה רפואית או מצב רפואי לקוי הקשורים להריון ולא היתה בשמירת הריון, לא היתה זכאית עובדת זו לעשות שימוש בימי המחלה שצברה ולא לקבלת שכר על ימים אלה, מה שהיה מוביל לעתים להגיע למקום העבודה בהיותם בהריון ובמצב בריאותי לקוי, מצב אבסורדי זה הוביל לשינוי המבורך בחוק שמאפשר כעת לאישה שצריכה לנוח בשל מחלה בזמן ההריון, לא לאבד הכנסה כספית בשל ניצול ימי מחלה צבורים וחשוב מכך לנוח ולהחלים כדי שוכל לחזור למקום העבודה בריאה ובמיטבה.

סיטואציה נוספת בה אישה נאלצת להיעדר מעבודתה בעת הריונה ואינה בשמירת הריון היא במקרה ועבודתה טרם נכנסה להריון היתה בסביבת חומרים מסוכנים, בחשיפה לקרינה מייננת או למקור חום גבוה לאורך זמן.

במקרה זה על המעסיק שלה למצוא לה תפקיד אחר או לאפשר לה למלא את עבודתה במקום אחר שבו תיחשף למקורות אלה המסכנים את בריאותה, ביטחונה ואלה של העובר שלה, המידה והמסיק שלה אינו יכול לספק לה שינוי כזה ואין לו דרך להמשיך להעסיק אותה בזמן ההריון, עליו להצהיר על כך בכתב ובכפוף לאישור רפואי שתקבל מרופא נשים ורופא ילדים ולמילוי טפסים נדרשים, תצר לחופשה שבגינה תקבל כמלת שמירת לידה מהמל"ל, זאת על אף שאינה צריכה להיות בשמירת הריון בשל מצב בריאותי לקוי שלה או של העובר שלה.

גופה של אישה בהריון חשוף לסכנות רבות, והן בריאותו של העובר שהיא נושאת ברחמה, מערכת החיסון נחלשת והשינויים שגופה עובר גובים מחיר בריאותי שלעתים מצריך היעדרויות מתמשכות, חשוב שמעסיקים ילמדו את תקנות החוקים הללו בכל הנוגע לזכויות נשים בהריון וזכויות עובדיהם בכלל וישמרו על זכויות עובדיהם, ראשית הדבר ימנע מהם חשיפה לסנקציות הקבועות בחוק והטלת קנסות ותשלומי פיצויים, שנית הדבר יועיל מאוד ביצירת יחסי עבודה בריאים בין המעסיקים לעובדיהם מה שיועיל מאוד לתפוקת העבודה מצד העובדים ולפריון העסק, אך לא פחות חשוב יהיה הדבר הוגן כלפי העובדים וישמור על בריאותם.