דמי לידה

דמי לידה הם גמלה חודשית המשולמת לאם לאחר לידתה שיוצאת לחופשת לידה מהעבודה, סכום הכסף המשולם מדי חודש מיועד להחליף את הכנסתה ממשכורת שכן בעת היציאה לחופשת לידה מפסיק המעסיק את תשלום במשכורת שלה, את דמי הלידה רשאי לקבל גם בן הזוג באם הוא חולק איתה את חופשת הלידה ובכפוף לעמידה בתנאים לזכאות.

בכדי להיות זכאית לדמי לידה על העובדת להיות מבוטחת בביטוח לאומי טרם היציאה לחופשת הלידה, התקופה בעבורה תקבל היולדת דמי לידה נגזרת מהתקופה בה שילמה העובדת ביטוח לאומי:

• עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי בעבור 10 חודשים מתוך 14 מהחודשים קודם למועד בו יצאה לחופשת לידה או בעבור 15 חודשים מתוך 22 מהחודשים קודם למועד יציאתה לחופשת לידה תהיה זכאית לתשלום דמי לידה של 15 שבועות (14 שבועות אם ילדה לפני 1/1/17).
• עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי בעבור 6 חודשים מתוך 14 מהחודשים קודם למועד בו יצאה לחופשת לידה תהיה זכאית לתשלום דמי לידה של 8 שבועות (7 שבועות אם ילדה לפני 1/1/17).

כמו כן בכדי להיות זכאית לדמי לידה עליה לעמוד באחד הפרמטרים הבאים לכל הפחות:

1. היא עובדת (איננה מובטלת) בין אם כשכירה ובין אם כעצמאית במדינת ישראל.
2. תושבת ישראל שעובדת כשכירה בחו"ל אשר המעסיק שלה תושב ישראל וחוזה העבודה שלה נקשר בישראל.
3. אזרחית ישראל אשר עבודתה בחו"ל באחת מנציגויות ממשלת ישראל, במעמד ארעי ושאין לה בן זוג שהוא תושב חוץ או שהוא מועסק על ידי תושב חוץ.
4. עובדת שהגיע לגיל 18 ונמצאת בהליך הכשרה מקצועית או בהליך שיקום ממקצועי שמוסד המאושר לצרכים אלה, ובתנאי שטרם הפסיקה את עבודתה את בעקבות ההריון עבדה 30 יום לכל הפחות.

לכל האמור זכאית גם אם שילדה ולד מת או שהפילה את עוברה לאחר השבוע ה 22 להריונה, שכן לפי סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי זוהי ההגדרה למילה לידה שבעבורה מקבלים דמי לידה:
""לידה" – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון".

איך יכול אב הילד לחלוק עם האם את חופשת הלידה?

ראשית ניתן לחלוק את חופשת הלידה החל מהשבוע ה 7 לחופשת הלידה וכדי שבן הזוג יהיה זכאי לחופשת לידה עליו כמובן לשלם דמי ביטוח לאומי טרם הלידה, גם במקרה של האב עליו השלים תשלום לביטוח לאומי ב 10 מ 14 החודשים קודם ליום היציאה לחופשת לידה או ב 15 חודשים מתוך 22 חודשים הנ"ל.

כמו כן במידה והלידה קדמה לתאריך 20/4/17 יוכל בן הזוג לממש את הזכות ולקבל דמי לידה רק אם לקח חופשה מעבודתו למטרה זו למשך למעלה מ 21 יום, במידה וייקח חופשה קצרה יותר יוכל להשתמש בימי החופשה השנתית שצבר ולא יחשב הדבר כחופשת לידה.
במידה והלידה התרחשה בתאריך 20/4/17 או אחריו יוכל בן הזוג ליהנות מדי הלידה כבר לאחר השלמת 7 ימי חופשה ולא 21.

במקרה שהלידה התקיימה בתאריך 2/4/17 או לאחריו וירצה בן הזוג לקחת חופשה למשך 7 ימים יחד עם היולדת וזו וויתרה (בכתב) על שבוע מחופשת הלידה שלה יהיה זכאי לדמי לידה בעבור אותו שבוע שיקוזז מהימים המגיעים ליולדת, כל זאת בכפוך לכך ששילם דמי ביטוח לאומי כפי שפורט קודם.

ומה קורה כאשר שני בני הזוג מאותו המין?

• כאשר מדובר בבנות זוג, שתי נשים, האם היולדת היא הזכאית לדמי הלידה ואילו בת הזוג שלה תהיה זכאית לחלוק איתה בדמי הלידה ובחופשת הלידה בהתאם לכללים שתקפים לאב שחולק עם בת הזוג שלו את דמי הלידה וחופשת הלידה.
• כאשר מדובר בבני זוג, שני אבות, האבא הביולוגי יהיה זה שיהיה זכאי לדמי הלידה ולחופשת הלידה.
  במידה ושני ההורים (זוג גברים או זוג נשים) אינם ההורים הביולוגיים של הילד, יהיה עליהם לבחור מי מההורים מקבל את דמי הלידה, ובנוסף יוכלו לבחור כיצד לחלוק בזכות וחופשת לידה, כמובן בכפוף לתשלומי ביטוח לאומי כחוק.
• במקרה של פונדקאות יקבלו הורים מיועדים את דמי הלידה מהיום בו יתקבל הילד למשמורת, או לחלופין מהיום בו יתקבל צו הורות.

האם מקבלים דמי לידה גם בעת אימוץ ילד?

כאשר משפחה מקבלת ילד לאימוץ מתחת לגיל 10 ואחד ההורים נאלץ לצאת לחופשה ממקום העבודה שלו יהיו זכאים ההורים המאמצים לתשלום הנקרא דמי חופשה בגובה דמי לידה.
אותו הנוהל נכון גם במקרה של הורים שמקבלים ילד לאומנה, זאת במידה והילד ישהה בייתם לתקופה העולה על 6 חודשים.

איך נקבע סכום דמי הלידה שישולם?

הסכום לתשלום דמי הלידה נקבע לפי גובה המשכורת של העובד/ת, אך לא ללא הגבלה, המגבלה לתשלום דמי לידה משתנה בחלוף השנים ונכון לשנת 2017 היא עומדת על 1459.5 ש"ח ליום לכל היותר.

במקרה של עובדת עצמאית שיצאה לחופשת לידה מתאריך 27/4/17 והלאה יחושבו דמי לידה על פי הכנסת הבסיס שלפיה חושבו תשלומי הביטוח הלאומי בעבור שלושת החודשים שקדמות ל 1 לחודש בו יצאה לחופשת לידה או בשלושת החודשים של התקופה המקבילה בשנה שקדמה לשנה בה יצאה לחופשת לידה (הגבוה ביניהם) זאת בהתאם לתיקון 176 לחוק ביטוח לאומי.

במקרה של עובדת שכירה שילדה מתאריך 1/3/17 והלאה החישוב לתשלום דמי הלידה שלה מתבצע לפי הסכום הכולל של כל הכנסותיה ב 3 החודשים שלפני ה 1 לחודש שבו יצאה לחופשת לידה לחלק ב 90, לחלופין לפי כל הכנסותיה ב 6 החודשים קודם ל 1 לחודש בו יצאה לחופשה לחלק  ל 180 (הגבוה מביניהם) זה בניכוי הפחתות שכר, כלומר, אם בתקופה המחושבת היתה הפחתה בשכרה בשל העובדת (חופשה, מחלה וכדומה) יחושב שכרה באופן מלא כאילו לא היתה הפחתה כלל.

* במידה והעובדת הנה גם שכירה וגם עצמאית יחושבו דמי הלידה שלה בכפוף לחישובים הנ"ל להכנסותיה משכרה כעצמאית ולשכרה כשכירה יחד.
* בכל המקומות שהיתה התייחסות לעובדת ועובד הוא שמקבל את דמי הלידה הכללים זהים.

תביעה ותשלום

דמי הלידה משולמים לחשבון הנק של העובדת באופן אוטומטי, את פרטי חשבון הבנק לתשלום דמי הלידה מוסרת האם לאחר הלידה בבית החולם לצורך תשלום מענק הלידה, במקרה שהעובדת עצמאית ישולמו לה דמי הלידה על פי המקדמות שהיא משלמת לכשתתקבל שומה סופית על פיה היו שינויים בהכנסה, יתבצע חישוב לדמי הלידה פעם נוספת לפי גובה השומה.
כאשר העובדת שכירה ולמעסיק שלה יש הסדר עם המוסד לביטוח לאומי, הוא יהיה זה שיגיש את התביעה לדמי לידה עבורה.
עובדת ששולמה לה גמלה לשמירת הריון תמשיך לקבל לאותו חשבון לו שולמה הגמלה את דמי הלידה.
עובדת לשעבר שקיבלה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי עד  לחודש לפני לידתה תקבל באופן אוטומטי לחשבון הבנק של את דמי הלידה.
על עובדת שילדה בלידת בית, לגשת לסניף הביטוח הלאומי הקרוב לביתה ולהסדיר את קבלת תשלום מענק הלידה ודמי הלידה בעצמה, בעת פנייתה עליה להגיש טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת, להורדת הטופס לחצו כאן (ניתן להגיש את הטופס גם באמצעות הדואר או בפקס לסניף הרלוונטי), את הטופס יש להגיש החל מ 9 שבועות לפני התאריך המשוער ללידה לשם הגשה מוקדמת יש להצטייד באישור רפואי המצביע על היום המשוער ללידה ולכל המאוחר ניתן להגיש את הטופס והתביעה עד 12 חודשים מהיום הראשון לזכאות דמי הלידה, מי שתבחר לשלוח את הטופס לאחר הלידה תוכל לעשות זאת באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי כאן.

לתביעה יש לצרף מספר אישורים:

• כאשר האם ילד בביתה יש לצרף העתר מרישום הילד במשרד הפנים.
• כאשר  האם ילדה בחו"ל יש לצרף אישור מבית החולים בו נולד הילד.
• כאשר האם הנה חיילת שעזבה את השירות הצבאי, עליה להציג תעודת שחרור מצה"ל או פנקס מילואים.
• כאשר האם הנה עובדת זרה או עובדת בעלת דרכון זר ללא תעודת זהות ישראלית עליה לצרף אישו בדבר ניהול חשבון בנק בארץ.
• כאשר האם היתה בהכשרה או בשיקום מקצועי ב 3 חודשים קודם ל 1 בחודש שבו הפסיקה את העבודה, עליה להציג אישור ממשרד הבריאות או ממשרד הכלכלה על המקום והזמן בהם עברה שיקום או הכשרה מקצועית.
• כאשר האם שכירה עליה לבקש מהמעסיק שלה לאשר בטופס שהיא מגישה את את כל הפרטים אודות עבודתה ושכרה בעשרת החודשים קודם למועד הפסקת העבודה.

את דמי הלידה תקבל האם בתשלום חד פעמי שיכנס לחשבון הבנק שלה באמצע תקופת חופשת הלידה.

חשוב לדעת, לעובדת עצמאית מותר לבצע בזמן חופשת הלידה פעולות לתחזוקת העסק שלה מבלי שהדבר יגרום לשלילת דמי הלידה להם היא זכאית, אך חשוב שתקבל לכך אישור מהמוסד לביטוח לאומי (ניתן לפנות בנושא גם בפקס או בדוא"ל לסניף בו מתנהל תיקה לשם כך).
עובדת עצמאית שלחובתה ישנו חוב במוסד לביטוח לאומי, עלולה לקבל את דמי הלידה לאחר ניכוי החוב מהסכום אותו היא אמורה לקבל.

למוסד לביטוח לאומי ישנה הזכות לשלול את דמי הלידה כולם או חלקם מעובדת שבמהלך חופשת הלידה שלה עובדת שלא במשק הבית שלה בלבד.

באתר המוסד לביטוח לאומי ניתן לחשב את הזכאות לדמי לידה לפי הפרמטרים האישיים של כל יולדת, לשימוש במחשבון לחצו כאן

אישה עובדת ששילמה כחוק דמי ביטוח לאומי זכאית למענק לידה ולדמי לידה, אישה שילדה בבית חולים מתבקשת בעת שהותה בבית החולים למסור את פרטי חשבון הבנק שלה יחד עם צילומי תעודת זהות שלה ושל בן זוגה לשם קבלת מענק הלידה, במרבית המקרים כאשר למעסיק של אותה עובדת ישנו הסדר עם המוסד לביטוח לאומי, ישמשו פרטים אלה גם בכדי לשלם מה את דמי הלידה באופן אוטומטי וללא צורך בהגשת תביעה לקבלתם, כך גם בנוגע לעובדת שקיבלת גמלת שמירת הריון, עובדת עצמאית ועובדת לשעבר שקיבלת דמי אבטלה, אך ישנם מספר מקרים בהם עליה להגיש בעצמה תביעה למוסד לביטוח לאומי בכדי לקבל את דמי הלידה (בחלק מהמקרים יחד עם מענק הלידה), המקרים בהם עליה להגיש את הבקשה בעצמה הם:

• אישה שילדה בביתה
• עובדת שכירה שלמעסיק שלה אין הסדר עם המוסד לביטוח לאומי

 

תהליך הגשת תביעה

על עובדת העונה להגדרות הנ"ל לגשת לסניף הביטוח הלאומי הקרוב לביתה ולהסדיר את קבלת תשלום מענק הלידה ודמי הלידה בעצמה, בעת פנייתה עליה להגיש טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת,

 

 

ניתן להגיש את הטופס גם באמצעות הדואר או בפקס לסניף הרלוונטי), את הטופס ניתן להגיש החל מתשעה שבועות קודם לתאריך המשוער ללידה, חשוב לשים לב שלשם הגשה מוקדמת יש להצטייד באישור רפואי המצביע על היום המשוער ללידה. לכל המאוחר אפשר להגיש את הטופס והתביעה עד 12 חודשים מהיום הראשון לזכאות דמי הלידה, מי שתבחר לשלוח את הטופס לאחר הלידה תוכל לעשות זאת באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, למעבר לשליחת הטופס באופן מקוון יש ללחוץ כאן.
ישנם 2 מקים בהם לא ניתן להגיש את הטופס באופן מקוון:

1. הורים מאמצים שאימצו ילד עד גיל 10 והפסיקות את עבודתם בעקבות האימוץ.
2. עובדת שכירה שלמעסיק שלהן אין הסדר אוטומטי עם המוסד לביטוח לאומי.

בעת הגשת התביעה יש לצרף את האישורים הבאים:

• במידה והאם ילד בביתה יש לצרף העתר מרישום הילד במשרד הפנים.
• במידה והאם ילדה בחו"ל יש לצרף אישור מבית החולים בו נולד הילד.
• במידה והאם הנה חיילת שעזבה את השירות הצבאי, עליה להציג תעודת שחרור מצה"ל או פנקס מילואים.
• במידה והאם הנה עובדת זרה או עובדת בעלת דרכון זר ללא תעודת זהות ישראלית עליה לצרף אישו בדבר ניהול חשבון בנק בארץ.
• במידה והאם שהתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי בשלושת החודשים שקדמו ל 1 בחודש שבו הפסיקה את העבודה, יהיה עליה להציג אישור כתוב ממשרד הבריאות או ממשרד הכלכלה המעיד על המקום ועל הזמן בהם עברה שיקום או הכשרה מקצועית.
• במידה והאם שכירה עליה לבקש מהמעסיק שלה לאשר בטופס שהיא מגישה את את כל הפרטים אודות עבודתה ושכרה בעשרת החודשים קודם למועד הפסקת העבודה.
• במיד והיולדת עצמאית יהיה עליה לצרף תצהיר המציין את המועד בו הפסיקה לעבוד, בתצהיר יש לציין את תאריך תחילת העבודה כעצמאית ואת סניף הביטוח הלאומי בו מתנהל תיקה באופן שוטף.

תשלום דמי הלידה יתקבל לכל היותר עבור 15 שבועות מתוך חופשת הלידה (היא זכאית לצאת לכל היותר ל 26 שבועות של חופשת לידה בהם האם רשאית להתחלק עם בן זוגה), התשלום יתקבל באמצע תקופת חופשת הלידה בתשלום אחד לחשבונה.

באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ניתן לחשב את הזכאות לדמי לידה לפי הפרמטרים האישיים של כל יולדת, לשימוש במחשבון לחצו כאן

את דמי הלידה יכול לקבל גם האב במידה והחליטו בני הזוג לחלוק בחופשת הלידה ודמי הלידה, ישנה גם אפשרות של לקיחת שבוע חופש במקביל לשני הזוג, זאת רק על ידי ויתור בכתב של האישה על השבוע האחרון לו היא זכאית מחופשת הלידה שלה, במקרה זה יקבל האב דמי לידה בעבור שבוע החופש זה.

התהליך הנ"ל נכון גם לזוגות חד מיניים, במקרה של זוג נשים, האם הביולוגית היא הזכאית לדמי הלידה.
במקרה של זוג גברים האב הביולוגי יהיה זכאי לדמי לידה (אם האם הביולוגית לא מקבלת).

במקרה של פונדקאות יוכל הזוג לבחור מי יקבל את דמי הלידה.
בשלושת המקרים הנ"ל בן  / בת הזוג שלא מקבלים את דמי הלידה יקבלו את אותן זכויות המגיעות לבן זוג בכללים המתוארים מעלה.

גובה דמי לידה

עובדת שיוצאת לחופשת לידה זכאית לתשלום דמי לידה מהביטוח הלאומי, חופשת הלידה הניתנת לאם נמשכת עד ל 26 שבועות, אך לא בעבור כולם מקבלת האם תשלום כתחליף לשכרה, הפירוט שיובא להלן מציג את המינימום בחוק שלו זכאית העובדת מהביטוח הלאומי, אך ישנם מקרים מתוקף הסכם קיבוצי או בשל חוזה עבודה אישי של העובדת עם המעסיק תהיה זכאית עובדת לזכויות עודפות, לדוגמה לתשלום דמי לידה על יתר הזמן שבין סיום תשלום דמי הלידה על ידי הביטוח הלאומי ועד לסיום תקופת חופשת הלידה.

דמי הלידה משולמים לאם לכל היותר עבור 15 שבועת כשהחישוב לתשלום דמי לידה מתבצע בכפוף לתשלומי הביטוח הלאומי שלה כך:

• עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי בעבור 10 חודשים מתוך 14 מהחודשים קודם למועד בו יצאה לחופשת לידה או בעבור 15 חודשים מתוך 22 מהחודשים קודם למועד יציאתה לחופשת לידה תהיה זכאית לתשלום דמי לידה של 15 שבועות (14 שבועות אם ילדה לפני 1/1/17).
• עובדת ששילמה דמי ביטוח לאומי בעבור 6 חודשים מתוך 14 מהחודשים קודם למועד בו יצאה לחופשת לידה תהיה זכאית לתשלום דמי לידה של 8 שבועות (7 שבועות אם ילדה לפני 1/1/17).

עבור מספר השבועות הנ"ל מחשבים את גובה דמי הלידה, הסכום לתשלום דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה המשכורת של העובד/ת, אך לא ללא הגבלה, המגבלה לתשלום דמי לידה משתנה בחלוף השנים ונכון לשנת 2017 היא עומדת על 1459.5 ש"ח ליום לכל היותר, סכום זה נקבע לפי חישוב השכר הממוצע במשק ליום כפול 5.

במקרה של עובדת שכירה שילדה מתאריך 1/3/17 והלאה החישוב לתשלום דמי הלידה שלה מתבצע לפי הסכום הכולל של כל הכנסותיה ב 3 החודשים שלפני ה 1 לחודש שבו יצאה לחופשת לידה לחלק ב 90, לחלופין לפי כל הכנסותיה ב 6 החודשים קודם ל 1 לחודש בו יצאה לחופשה לחלק  ל 180 (הגבוה מביניהם) זה בניכוי הפחתות שכר, כלומר, אם בתקופה המחושבת היתה הפחתה בשכרה בשל העובדת (חופשה, מחלה וכדומה) יחושב שכרה באופן מלא כאילו לא היתה הפחתה כלל.

במקרה של עובדת עצמאית שיצאה לחופשת לידה מתאריך 27/4/17 והלאה יחושבו דמי לידה על פי הכנסת הבסיס שלפיה חושבו תשלומי הביטוח הלאומי בעבור שלושת החודשים שקדמות ל 1 לחודש בו יצאה לחופשת לידה או בשלושת החודשים של התקופה המקבילה בשנה שקדמה לשנה בה יצאה לחופשת לידה (הגבוה ביניהם) זאת בהתאם לתיקון 176 לחוק ביטוח לאומי.

מדמי הלידה שמשולמים לעובדת ינוכו מס הכנסה, תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות על פי השיעור שנקבע בחוק. במידה ומשולמות תוספות יוקר בזמן תשלומי דמי הלידה יכללו אלה בדמי הלידה גם כן.* במידה והעובדת הנה גם שכירה וגם עצמאית יחושבו דמי הלידה שלה בכפוף לחישובים הנ"ל להכנסותיה משכרה כעצמאית ולשכרה כשכירה יחד.
* בכל המקומות שהיתה התייחסות לעובדת, ועובד הוא זה שמקבל את דמי הלידה הכללים זהים, אך בכדי להימנע מטעויות חישוב ובעיות מס רצוי להודיע טרם הלידה על חלוקת חופשת הלידה ודמי הלידה בין האם לבן הזוג שלה.

הכסף עבור דמי הלידה יכנס באופן אוטומטי לחשבונה של האם, את פרטי החשבון מסרה האם בבית החולים לצורך תשלום מענק לידה, לאותו חשבון יועברו כספי דמי הלידה גם כן.

כך מוגדר באתר הביטוח הלאומי שיעור דמי הלידה:
"דמי הלידה משולמים בתשלום אחד, לחשבון הבנק של היולדת הזכאית להם.

דמי הלידה הם גמלה מחליפת שכר, שמשולמים לפי הכנסת היולדת, אך גובה הגמלה מוגבל עד לסכום ההכנסה המקסימלית לתשלום דמי ביטוח לעובדת שכירה ולעובדת עצמאית, כפי שהיה בחודש שקדם ליום הפסקת עבודתה של היולדת. תוספות יוקר שמשולמות בזמן תשלום דמי הלידה נכללות בדמי הלידה. סכום דמי הלידה המקסימלי ליום – 1,459.50 ש"ח (החל ב- 01.01.2014)."

באתר המוסד לביטוח לאומי ישנו מחשבון זכויות לחישוב הזכאות לדמי לידה ליום לפי פרמטרים המשתנים בין יולדת ליולדת, לבחינה הזכאות במחשבון לחצו כאן.

למילוי טופס תביעה לתשלום דמי לידה ליולדת (335) באתר המוסד לביטוח לאומי אותו ניתן להגיש באופן עצמאי המתאים ליולדת שכירה וליולדת עצמאית לחצו כאן.