איסור פיטורי עובדת בהריון

חוקי העבודה במדינת ישראל בכלל ובתוכם חוק עבודת נשים וחוק שוויון זכויות בעבודה בפרט דואגים להגן על נשים בהריון מפיטורים, חוקים אלה מבהירים כי משרתה של אישה הרה מוגנת בכפוף למספר משתנים וסייגים ודואגים שמעסיקים לא יוכלו לפטר עובדת רק בשל הריונה, חופשת הלידה שלה וגם לא בשובה, כמו כן ישנם כללים לתהליך שבו אכן ניתן לפטר עובדת ואילו צעדים יש לבצע בכדי לקבל אישור לכך.

אומנם מצוין בחוק מפורשות כי חל איסור על פיטורי אישה לאחר שהשלימה 6 חודשי עבודה ברצף אצל אותו מעסיק ומכך יכול להשתמע שאישה שהשלימה פחות מ 6 חודשי עבודה ברצף כן יכולה להיות מפוטרת אך תיקון לחוק ופסיקות בנושא מבהירות שחל איסור גורף על פיטורי אישה בהריון בכלל. כלומר למעסיק שיודע שהעובדת בהריון אסור לפטרה כלל בשל הריונה וכאן הדגש איסור הפיטורים הנו מחמת אפליה של אישה בגלל שהיא בהריון, שכן במידה והסיבה לפיטורים היא אותנטית ניתן יהיה לפטר עובדת בהריון מהעבודה לאחר קבלת אישור מיוחד מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה זאת באמצעות הגשת בקשה להיתר לפיטורים או לפגיעה בהיקף משרה בכפוף לחוק עבודת נשים – לחצו כאן לצפייה בנהלים למילוי הטופס הנדרש ומעבר לטופס באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

הממונה אינו מחויב לאשר בקשות אלה ובסמכותו לדחות פניות ממעסיקים בנושא לאחר שישקול את כל הנסיבות הרלוונטיות.

מעסיק שיפטר עובדת בהריון מבלי לבקש או לקבל אישור מהממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה, זאת בזמן ההריון או בעקבות הריון, בעת חזרת העובדת מחופשת לידה עובר על החוק , עבירה פלילית ופיטורים אלה יהיו מבוטלים כלא היו, בנוסף יהיה חשוף לתביעת פיצויים ולתשלום קנסות.

תלונה בנושא יכולה עובדת להגיש ליחידת האכיפה של חוקי העבודה ואף לתבוע פיצויים מהמעסיק בהתאם לתנאים המגיעים לה ממנו.

כך לשון חוק עבודת נשים בסעיף 9 בנושא:
"לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות"

בחוק מצוין שדינה של עובדת כוח אדם שהועסקה אצל קבלן כוח אדם למשך 6 חודשים זהה לדין עובדת בהעסקה רגילה.

חוקי המגן לשוק העבודה בישראל מתווים כללים במטרה ליצור תרבות העסקה נאותה וחברתית במדינה, מכאן שנשים בהריון שבעבר היו מפוטרות במקרים רבים נחשבות כאוכלוסיה מוחלשת שיש להגן ולשמור על זכויותיה, המחוקק אומר באופן נמרץ את דברו בנושא כשקבע שאין לפגוע במשרתה של אישה בהריון ואף מוסיף ומדגיש בנושא שאין להפלות אישה בהריון על ידי הפחתת אחוזי משרתה או שעות העסקתה ובכך לפגוע בפרנסתה ובשכרה, למעשה כל שינוי במסגרת העסקתה של אישה בהריון מצריך אישור מיוחד שיתקבל רק לאחר בדיקה מדוקדקת של הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה.

לכך נוספות גם תקנות בדבר הגנה על נשים בעת יציאתן לחופשת לידה, שכן גם בתקופה זו חל איסור על אפליה על רקע הריון או היעדרות ממקום העבודה בשל הריון וכמובן איסור על פיטוריה בעת שהייתה בחופשת לידה או פגיעה בשכרה, איסור זה נשמר עד ל 60 יום לאחר חזרתה של העובדת מחופשת החידה כך שמובטחת לה המשכיות כלכלית בעת חזרתה מהחופשה ושמירה על מקור פרנסתה.
בנושאים אלה צוין כך בחוק:

"לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות"

"(תיקון מס' 39) תשס"ז-2007

(1א) לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה:

א. הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור
ב. עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל"