ביטוח פנסיוני
ביטוח פנסיוני וייעוץ פנסיוני לבחירת הביטוח המתאים
כל אזרח עובד במדינת ישראל זכאי לקיים חיסכון פנסיוני, למעשה בעקבות שינויים בחקיקה שבוצעו בשנים האחרונות כל עובד גם אם שכיר וגם אם עצמאי מחויב להפריש סכום כסף ממשכורתו מדי חודש לצורך ביטוח פנסיוני והמעסיקים מחויבים להפריש עבור עובדיהם כספים מדי חודש גם כן, המעסיק הוא זה שמעביר את הכסף מטעמו ומשכרו של העובד למוסד שמנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, עצמאי מנהל עבור עצמו את התהליך.
אז מה זה בעצם פנסיה? ובכן, בכל חודש מפריש עובד אחוז קבוע משכרו החודשי לתוכנית חיסכון ארוכת טווח, לסכום זה מצטרף המעסיק ומפריש מטעמו עבור העובד אחוז קבוע מערך שכרו של העובד לאותה תוכנית חיסכון ולשני הסכומים האלה נוסף אחוז נוסף מערך שכרו של העובד שהמעסיק מפריש כרכיב פיצויים (פיצויי פיטורים), עובד שזוהי עבודתו הראשונה, כלומר לא קיים עבורו ביטוח פנסיוני, יאלץ להמתין 6 חודשים עד אשר יתחילו עבורו על ידי המעסיק ההפרשות לפנסיה, מי שעבר בין עבודות ובעבודתו הקודמת היתה לו תוכנית פנסיה פעולה, יופרשו עבורו על פי חוק מיד עם תחילת עבודתו כספים לביטוח פנסיוני, אם אותו עובד לא עבד קודם לכן אל היה לו רצף הפרשות לביטוח פנסיוני שאינו עד לתחילת העבודה החדשה או שהפסיק את ההפרשות לתקופה שקצרה מ 5 חודשים יהיה זכאי להפרשות לפנסיה למעסיק מיד עם תחילת עבודתו החדשה.
כאשר עובד מתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש לראשונה, באפשרותו לבחור באיזה מסלול ירצה לקיים את הביטוח הפנסיוני שלו: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל, למעסיק אין אפשרות להכתיב לעובד איך לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, באותו האופן רשאי עובד לבחור את המוסד שבו יתנהל הביטוח הפנסיוני שלו ואף לעבור בין מוסדות מבלי שלמעסיק יהיה זכות להתערב בנושא, אך אם לא יודיע בכתב העובד למעסיק על המקום וסוג הביטוח בהם ירצה לנהל את כספיו, יוכל המעסיק לפנות לאחת מבין 2 אופציות ברירת המחדל שנקבעו על ידי משרד האוצר בהן דמי הניהול יחסית נמוכים וקבועים למשך 10 שנים אלא אם ישנה קופת גמל שארגון העובדים שפעיל במקום העבודה בחר באמצעות מכרז באופן הגון.
לסכומי הכסף המופרשים כחיסכון ניתן להוסיף באופן משתנה בין סוגי תוכניות השונות (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל) רכיב ביטוחי, כגון ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה ועוד, כך שעובד נפטר משאיר לשייריו סכום כסף להבטיח את עתידם הכלכלי בלעדיו (רכיב ביטוח חיים הינו על פי רוב רכיב חובה כאשר לוקחים משכנתה מהבנק) או במקרה שאיבד את יכולו לעבוד יקבל סכום כסף מדי חודש שיאפשר לו להמשיך לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלו עד אשר יפרוש לנסיה ואף שיוכל להמשיך להפריש כספים לחיסכון הפנסיוני עצמו כדי לשמר את רצף הצבירה שלו ולא לפגוע בגמלה שיקבל בעת הגעתו לגיל הפרישה.
שימו לב (!) כל עובד זכאי לבחור גם את הגוף המייעץ לפנסיה שירצה, העובד יוכל לבחור יועץ פנסיוני שיעזור לו לבחור את התוכנית המתאימה לו ואת הגוף המבטח הנכון עבורו מבלי לבקש את רשות המעסיק, יתרה מכך למעסיק אסור להכריח את העובד לבחור ביועץ מטעמו ואף חל איסור על התניית הטבות בהצטרפות לגוף ייעוץ מטעם המעסיק, כל זאת כדי לוודא שהעובד בוחר ללא מורא ולפי השיקולים האישיים שלו ולטובתו בלבד את הדרך והמקום בהם ינהל את הביטוח הפנסיוני שלו.
אומנם מרבית היועצים הפנסיונים העובדים ברישיון מועסקים בבנקים השונים ישנם גם יועצים פנסיונים עצמאיים המעניקים שירותים אלה, ייעוץ איכותי ואובייקטיבי יסייע בידי החוסך להתאים תוכנית לצרכיו, להשיג מקסימום תועלת כלכלית ולשחות בים המידע שעשוי לבלבל מי שאינו עוסק בתחום באופן יומיומי, יחד עם זאת יש לציין שייעוץ פנסיוני, על כל חשיבותו אינו חובה ואדם שרואה עצמו בקי בנושא יכול שלא להיעזר ביועץ לצורך בחירת מסלול לחיסכון פנסיוני, החל משנת 2005 לא יכול סוכן ביטוח לשמש כיועץ בפנסיוני כדי למנוע ניגוד אינטרסים בשירות שהוא נותן לחוסך / מבוטח.
בשנת 2008 פורסם צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק הקובע שעל כל מעסיק לבטח את על העובדים שלו בביטוח פנסיוני, שאת הכסף עבורו חולקים העובד והמעסיק.
החל משנת 2017 מחויב גם כל עובד עצמאי להפקיד סכום כסף משכרו בכל שנה, עד לתום שנת המס לצורך תוכנית חיסכון פנסיוני, במידה ונקלע לאבטלה יוכל לעשות שימוש בחלק מהכסף שחסך, ההיגיון מאחורי אפשרות זו היא שלעצמאים אין פיצויי פיטורים והם אינם זכאים לדמי אבטלה, על כן יוכלו במידה וסגרו את העסק שלהם ואין להם עבודה חלופית להשתמש בחלק מהכסף שחסכו, בנוסף ההפקדות לביטוח פנסיוני מאפשרות הטבות מס.
נכון לינואר בשנת 2017 (שכן בשנים האחרונות היו שינויים רבים מתעריפים) על כל מעסיק להפריש לחיסכון פנסיוני של כל אחד מעובדיו 6% משכרו של העובד ועל חשבון העובד (אם ירצה יוכל העובד לבקש מהמעסיק להגדיל את ההפרשה על חשבונו ל7%) ובנוסף לזה 6.5% מערך שכרו של העובד על חשבונו של המעסיק עצמו, בנוסף להפרשות לפנסיה על המעסיק להפריש 6% נוספים מערך שכרו של העובד על חשבונו של המעסיק כרכיב פיצויים, למקרה שהעובד יפוטר, חובת הפרשה זו באה להבטיח שלא יקרה מצב שלמעסיק לא יהיה מספיק כסף נזיל לשלם לעובד בעת פיטוריו, כמו כן ניתן להעביר את כספי הפיצויים לביטוח הפנסיוני בהסכמה בין הצדדים ואז ניתן להגדיל את ערך רכיב הפיצויים עד ל 8.33% מערך שכרו של העובד ובכך להגדיל את הכסף שנצבר לעובד לפנסיה במידה שלא פוטר, שהרי על פי חוק עובד שהגיע לגיל פרישה זכאי לכסף שהופרש עבורו לפיצויי פיטורים.
עובדים בשירות המדינה זכאים לתנאים מעט גבוהים יותר ועמדו לכל היותר על 7.5% על חשבון המעסיק ו 7% על חשבון העובד שיופרשו לחיסכון פנסיוני.
בעת בחירת אפיק החיסכון לביטוח הפנסיוני, יש לשים לב שישנם מסלולים רבים בתוך הסוגים השונים (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל) ולכל מסלול בכל סוג ישנם עלויות שונות ותנאים שונים, חשוב מאוד לבצע השוואה בין מוסדות שונים ואף להתמקח על דמי הניהול, אין לקחת את הצעת המוסד בו מתקיים הביטוח כ"תורה מסיני", שכן יכולת המיקוח שלכם יכולה לחסוך לכם, או לעזור לכם להרוויח לאורך שנות עבודתכם סכומי כסף גדולים מאוד (אלפים ואפילו עשרות אלפי שקלים).
את הכסף שחסך העובד בשנות עבודתו יוכל לפרועה כקצבה חודשית בגיל הפרישה(62-64 לנשים ו 67 לגברים), לפי התוכניות השונות לעתים אף לפני גיל הפרישה החל מגיל 60 ובתחומי עיסוק מסוימים אף לפני כן, זאת בעיקר אצל עובדי מדינה שונים (נהוג אצל עובדים מסוימים במשרד הביטחון, חיילים, שוטרים ועוד).
במידה וישנם לאורך השנים שינויים משמעותיים בפרטים אישיים של החוסך חשוב לזכור לעדכן את המוסד שמנהל את הכספים הללו, כמו במקרים של מעבר דירה, שינוי שם או החלפת פרטי יצירת קשר כגון מספר טלפון, תיבת דואר או כתובת דואר אלקטרוני.
או השאירו פרטים ונצלצל בהקדם
[contact-form-7 id="5243" title="בדיקת תיק ביטוחי"]