ימי חופשה

כמה ימי חופשה מגיעים לכל משרה, לפי מה מחשבים את מספר הימים, איך מחשבים תשלום עבור ימי חופשה?
כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, זוהי זכות בסיסית שלא ניתן לשלול לעובדים והיא מעוגנת בחוקי המגן לעובדים המרכזים את תנאי ההעסקה הבסיסיים ויחסי העובד והמעביד תחת חוק חופשה שנתית וצו הרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר.

לפי תיקון לחוק החופשה השנתית שנקבע בכנסת ביום 07/2/2016 מספר ימי החופשה לה זכאי עובד בעל ותק במקום העבודה של עד 4 שנים הוגדל ב 2 ימי חופשה נוספים לכל בכל אחת מארבע השנים הראשונות שלו במקום העבודה, כמו לעובדים בעלי ותק של 5 שנות עבודה וכך הושוו הזכויות לכל 5 השנים הראשונות בעבודה.

עובד במשרה בשכר יומי או שעתי זכאי לתנאים אלה במידה והוא עומד באחד משני תנאים:
הוא עובד אצל אותו המעסיק במשך 75 ימים לפחות ברצף במהלך אותה שנה, או שנתיים רצופות או לחלופין ישנו בינו לבין המעסיק הסכם/חוזה עבודה לתקופת עבודה הארוכה מ 74 ימים.
זכאותו של העובד לימי חופשה נשמרת גם אם לא עבד בפועל יותר מ 74 יום כל עוד ישנו חוזה כזה בתוקף.

בני נוער זכאים ל 18 ימי חופשה בתשלום בכל שנה  ללא קשר למשך העסקתם (ותק בעבודה)
על המעסיק להעניק חופשה באופן חלוקה שווה לכל העובדים אותם הוא מעסיק כשהמשתנה העיקרי להבדל בין חופשות הוא הוותק בהתאם לחלוקה המפורטת מעלה.

בנוסף לימי החופשה בתשלום האמורים זכאי כל עובד ליום מנוחה אחד או שני ימי מנוחה שבועיים (ללא תשלום במקרה של משרה שעתית או יומית) בהתאם למסגרת ההעסקה שלו (שבוע עבודה בן 5 / 6 ימי עבודה) בהתאם לדתו, עובד יהודי זכאי ליום מנוחה ביום שבת אם הוא עובד במשרה בת 6 ימי עבודה בשבוע ובמידה והוא עובד במשרה בת 5 ימי עבודה בשבוע ימי המנוחה יהיו שישי ושבת.

התשלום על ימי החופשה יהיה זהה לתשלום ימי עבודה רגילים של העובד בהתאם לחוזה העבודה שלו.

ימי היעדרות נוספים מהעבודה להם זכאי העובד שלא ינוכו ממכסת ימי החופשה בתשלום המגיעים לכל עובד הם חופשת לידה, היעדרות בשל שירות מילואים, ימי שביתה או השבתה של מקום העבודה ביוזמת המעסיק, ימי אבל על קרוב משפחה מדרגה ראשונה, ימים לפני פיטורים או התפטרות במקרים מסוימים, ימי חג שלפי החוק לא עובדים בהם וימי מחלה.

בימים אלה רשאי העובד להיעדר ממקום העבודה מבלי שההיעדרות תגרע משכרו או ממכסת ימי החופשה המגיעים לו.

במידה והעובד סיים את עבודתו לפני שניצל את ימי החופשה שלו הנו זכאי  לתשלום עבור ימי החופש שנותרו לו, התשלום יהיה מכפלה של כמות הימים שלא נוצלו בשכרו ליום עבודה.

למעסיק שמורה הזכות לבחור מתי העובד ינצל את ימי החופשה שלו, יחד עם זאת עליו להתחשב ברצונו של העובד בתום לב, לו שמורה הזכות לבקש את ימי החופשה שלו במועד נח לו מראש.אך למעסיק אסור להכריח עובד לפדות ולממש ימי חופשה שנצברו.

התשלום לעובד עבור ימי החופשה שנצברו הוא חובה חוקית, אסור למעסיק למנוע תשלום בגין ימי חופשה מהעובדים שלו, מעסיק שיעשה זאת יחשב כמלין שכר וחשוף לסקציות הקבועות בחוק כולל כנסות כבדים.