חוק פיצויי פיטורים

מטרת חוק זה הנה להגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של העובד והמעסיק בכל הנוגע לפיצוי הכספי המגיע לעובד עם סיום תקופת עבודתו במקום העבודה / אצל אותו המעסיק.

הגדרת הזכות לפיצויי פיטורים כפי שמופיעה בחוק:
"(א)  מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו שפיטרו פיצויי פיטורים.

"עונה" לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד לפחות 60 יום.

(ב)  עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעסיק ונתחלפו המעסיקים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי פיטורים מהמעסיק הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעסיקים כאמור; קיבל המעסיק החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד, את האחריות לפיצויי הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעסיק הקודם כאמור, יהיה המעסיק הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו לענין חוק זה את תקופת עבודתו של העובד אצל המעסיק הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי."

החוק קובע שמעסיק שפיטר עובד, כלומר יזם את סיום העסקת אותו עובד מחויב לשלם לעובד שפיטר פיצויי פיטורים, זאת כדי לפצותו על אובדן מקום העבודה שלו ומקור פרנסתו, על פי חוק פיצויי פיטורים עובד שפוטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק אם עבד באותו מקום עבודה, או אצל אותו מעסיק לכל הפחות שנה אחת ברציפות, יחד עם זאת מוגדר בחוק שמעסיק שמפטר עובד שלא בתום לב ובסמוך לצבירת ותק של שנה במקום העבודה בכדי להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, יחויב לשלם לאותו עובד פיצוי פיטורים.

על פי חוק זה חישוב הפיצוי שיקבל עובד שפוטר יתבצע לפי מכפלה של ערך משכורת חודשית (האחרונה שקיבל) כפול מספר השנים שעבד, כשמדובר על שכר הבסיס בלבד ללא תוספות שכר כמו דמי הבראה, שעות נוספות, תשלום עבור נסיעות וכדומה, כך במידה ומשכורתו האחרונה של עובד הנה 6000 ש"ח והוא פוטר מעבודתו לאחר שהשלים 5 שנות עבודה, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בסך 30,000 ש"ח אותם על המעסיק להעביר לעובד מפוטר ביום העסקתו האחרון.

החוק מגן גם על המעסיק בקביעתו כי במקרים מסוימים לא יהיה עליו לשלם לעובד פיצויים במקרה של פיטורים, זאת במקרה שהתנהגותו של העובד היתה חמורה וקיצונית עד כדי כך שיש להפסיק את עבודתו בשל פגיעה במעסיק או במקום העבודה.

למרות ההגדרה שרק עובד שפוטר זכאי לפיצויי פיטורים, מגדיר החוק מקרים בהם גם עובד שהתפטר או שהופסקה עבודתו של ביוזמת המעסיק זכאי לקבל פיצויי פיטורים (הצידה ועבד שנה אחת לפחות במקום העבודה או אצל אותו המעסיק):

• עובד שמגיע לגיל פרישה יהיה זכאי לפיצויים בעת פרישתו ממקום העבודה.
• עובד שהתפטר מעבודתו עקב מצב בריאותי לקוי שלו או של בן משפחה קרוב.
• עובד שהתפטר ממקום עבודתו במהלך 9 החודשים לאחר שנולד לו ילד וזאת לצורך טיפול בילד.
• עובד שהתפטר מעבודתו כדי לטפל בילד (אומנה/אימוץ/ילד מאם פונדקאית) עד 9 חודשים ממועד קבלת הילד.
• עובד שעבר לגור במקום מגורים מרוחק – או שעבר מעיר למגורים בישוב חקלאי.
• במקרה בו הורעו תנאי עבודתו של העובד.
• עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות.
• במקרה של גיוס – עובד שהתגייס לצה"ל, למשטרה או לשב"ס.
• עובד שהתנדב לשירות לאומי / אזרחי או למטרה ציבורית או לאומית (במקרה שההתנדבות דחתה את שירותו הסדיר).
• עובד שנבחר למשרת ראש ראשות מקומית או למשרת סגן ראש רשות מקומית.
• במקרים מסיימים בעת החלפת מעסיק במקום העבודה – בעיקר במקרים בהם החלפת המעסיק גוררת הרעת תנאי עבודת העובד.
• מבקרה שהעסק בו עבד פשט את הרגל.
• פטירת מעסיק – במקרה והמעסיק נפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים .
• פטירת העובד – במקרה שהעובד נפטר על המעסיק לשלם את הפיצויים לבני משפחתו של העובד (בן / בת זוג, הורים, ילדים, אחים).

כל עובד שהתפטר מיוזמתו ואף אחד מהסעיפים הנ"ל אינו תקף לגביו אינו זכאי לתשלום פיצויים.

עובד עונתי שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שתי עונות רצופות במשך שנתיים רצופות ופוטר לאחריהן מעבודתו זכאי גם הוא לפיצויי פיטורים.
במקרים מסוימים ניתן להגיע להסכמה בין העובד למעסיק שסכומי הכסף שמופרשים לפיצויים ינותבו לקרן הפנסיה של העובד.

אי חידוש חוזה העסקה של המעסיק עם העובד נחשב גם הוא פיטורים ועל כן במקרה שלא חודש חוזה העסקה של עובד, יהיה זכאי העובד לפיצויי פיטורים גם כן.