חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – תשס"א 2001

מטרת החוק הנה להבטיח שלא תתקיים הפסקת עבודה מידית ללא התראה מראש על ידי שני הצדדים, העובד והמעסיק, החוק מגדיר את תקופת התראה טרם סיום ההעסקה, את אופן מסירת ההודעה וההליך סביבה.

החוק מבדיל בין עובד במשכורת לעובד בשכר

על פי המוגדר בחוק מעסיק שמעוניין לפטר עובד במשכורת ( שכר חודשי או לתקופה ארוכה יותר) שמועסק במשך עד 6 חודשים מחויב למסור לעובד התראה בסך יום אחד על כל חודש בו היה מועסק לפני פיטוריו, החל מהחודש השביעי על המעסיק לתת לעובד התראה של 6 ימים ובנוסף עוד יומיים וחצי על כל חודש בו היה מועסק, החל מסיומה של שנת העסקה מלאה מחויב המעסיק לתת לעובד שברצונו לפטר הודעה של חודש שלם בדבר פיטוריו.
במידה ועובד במשכורת הוא זה שיוזם את סיום ההעסקה, קרי מתפטר, עליו למסור למעסיקו התראה בגין סיום עבודתו לפי כללים אלה.

על פי המוגדר בחוק מעסיק שמעוניין לפטר עובד בשכר (שכר שעתי יומי) בהלך השנה הראשונה להעסקת העובד יקבל הודעה קודם לפיטוריו בחישוב של יום אחד על כל חודש בו עבד, לו הועסק העובד למשך שנתיים רצופות יקבל התראה של 14 יום ועוד יום אחד על כל חודשיים של עבודה, ובמידה והועסק העובד שלוש שנים ויותר יקבל התראה של חודש ימים טרם פיטוריו.
במידה ועובד בשכר הוא זה שיוזם את סיום ההעסקה, קרי מתפטר, עליו למסור למעסיקו התראה בגין סיום עבודתו לפי כללים אלה.

כמו כן מגדיר החוק שעל העובד להמשיך לעבוד ולמלא את משרתו כראוי עד לסיום מועד ההעסקה הסופי, למעסיק שמורה הזכות לוותר על שירותיו של העובד החל מרגע מסירת ההודעה המוקדמת, אך במקרה זה יהיה על המעסיק לשלם את שכרו של העובד עד למועד כניסת הפיטורים לתוקף.
גם במקרה של פיטורים רשאי המעסיק לוותר על שירותי העובד, ושוב גם זאת בתנאי שהוא ישלם עבור תקופת ההעסקה שנותרה עד למועד הפיטורים.
על המעסיק לתת לעובד כל התנאים הסוציאליים להם היה זכאי טרם מסירת ההודעה עד תום מועד ההעסקה.
חל איסור על המעסיק להכניס לחוזה העסקתו של העובד תנאים הגורעים מהמינימום המורט בחוק זה.

במידה והמעסיק לא מסר לעובד הודעה מוקדמת כמפורט מעלה טרם פיטוריו, כלומר דרש את עזיבתו המידית מבלי להודיע על כך מראש כחוק, יהיה על המעסיק לשלם לעובד פיצוי כספי כחוק, גובה הפיצויים שישלם המעסיק הם כגובה משכרתו של העובד בימים להם היה זכאי להודעה מוקדמת.
במידה והיה זה העובד שעזב את מקום עבודתו מבלי לתת למעסיקו הודעה מוקדמת, יאלץ העובד לפצות את המעסיק כספית, גם כאן גובה הפיצוי יהיה כגובה ערכה של משכורתו של העובד בתקופה בה היה זכאי המעסיק להודעה מוקדמת.

לבסוף קובע החוק שהמעסיק מחויב להנפיק לעובד אישור בדבר סיום תקופת עבודתו, אין זה משנה מי יזם את סיום ההעסקה (פיטורים או התפטרות) באישור זה על המעסיק לציין בכתב את המועד בו החל העובד את משרתו אצלו ואת מועד סיום ההעסקה.

מעסיק שלא מסר אישור זה לעובד במשך יותר  מ 14 יום מרגע סיום ההעסקה יהיה חשוף לתביעת פיצויים כספיים בגין כך.

 

מעסיק אינו יכול לחזור בו מהודעת פיטורים שמסר, ועובד אינו רשאי לחזור בו מהודעת התפטרות שמסר, אלא אם הסכימו על ביטול ההודעה שני הצדדים או כפי שמוגדר במקרה של "עידנא דריתחא", כלומר במקרה שההודעה נמסר מתוך כעס וללא שיקול דעת.

במהלך תקופת ההודעה המוקדמת חל איסור על המעסיק לכפות על העובד שפוטר לנצל את יתרת צבירתו לימי חופשה, אלא אם עשה זאת בתום לב משיקולי מקום העבודה וזה בתנאי שיוותרו לעובד לפחות 14 ימי חופשה לניצול.

בעת מסירת ההודעה המוקדמת אינו חייב המעסיק לפרט את סיבת הפיטורים

יחסי העובד מעביד בין הצדדים מסתיימים בפועל במועד בו הפיטורים נכנסים לתוקף (לאחר תקופת ההודעה המוקדמת).
בכדי לתבוע זכויות אלה על עובדים ומעסיקים לפנות לבית הדין האזורי לעבודה.
בכל האמור דינה של המדינה כמעסיק זהה לדינו של כל מעסיק אחר.

במהלך ימי ההודעה המוקדמת, העובד אינו זכאי לדמי אבטלה שכן הוא עוד מקבל שכר בגין עבודתו.