חוק דמי מחלה

חוק דמי מחלה תשל"ו 1976

מטרתו של החוק הינה להסדיר את זכויותיהם של עובדים בכל הנוגע לזכאותם לימי מחלה ולתשלום עבור אותם ימים בהם נעדר עובד ממקום עבודתו בשל מחלה, החוק מספק לעובד ביטחון כלכלי במקרה של מחלה בהתאם להגדרות צבירת ימים ובהתאמה לשכרו וותק בעבודה.

על פי תיקון נספר 4 לחוק משנת 2011 שפורסם ב 28/3/2011 נכנס לתוקף החל מ 1/4/2011עלה שיעור דמי המחלה בעבור ימי מחלה החל מהתאריך האמור ל 50% משכרו היומי של העובד בעבור יום המחלה השני ויום המחלה השלישי וכן ל 100% משכרו היומי של העובד מיום ההיעדרות הרביעי והלאה.
קודם לכן היה שיעור דמי המחלה 37.5% עבור היום השני והשלישי להיעדרות ו 75% עבור היום הרביעי והלאה. עבור יום ההיעדרות הראשון של עובד ממקום העבודה לא יקבל תשלום דמי מחלה יחד עם זאת גם היום הראשון להיעדרות ממקום העבודה נכלל במניין הימים לניכוי ממכסת ימי המחלה של העובד.

מימוש קבלת התשלום כמפורט בעבור היעדרות מהעבודה ניתן בכפוף לצבירת ימי מחלה, כל עובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה מדי חודש שמצטברים ל 18 ימי מחלה בשנה, ימי המחלה מצטברים משנה לשנה ולכל היותר רשאי עובד לצבור 90 ימי מחלה. זאת לאחר הפחתת התקופה שעבורה העובד קיבל תשלום, לשם חישוב זה בחודש מלא ישנם 25 ימי עבודה, פרט למקומות בהם מונהג שבוע עבודה של 5 ימי עבודה בשבוע, שם חודש מלא מכיל 21 ימי עבודה ועוד שני שליש יום עבודה.

עובד רשאי בכפוף להסכמת המעסיק להמיר יום מחלה ביום חופשה בהתאם לצבירתו בכדי לקבל תשלום בעבור יום המחלה הראשון (עבור יום מחלה ראשון לא מקבלים תשלום), במידה ולא הסכים המעסיק או שאין ימים צבורים לעובד, ינכה משכרו המעסיק ערך של יום עבודה אחד בעבור יום ההיעדרות הראשון.

בכדי שיוכל עובד לקבל דמי מחלה בעת היעדרות מהעבודה עליו לקבל אישור מרופא "תעודת מחלה" המציין כי עליו לנוח ואין באפשרותו לבצע את העבודה, על האישור להכיל את תקופת המחלה ותיאור כללי בגין ההיעדרות (אסור לציין את המחלה כדי לשמור על פרטיות העובד) התעודה תינתן לכל היותר ל 30 יום עבור כל מחלה ועבור 4 ימים ראשונים ניתן לקבל אישור מבלי לפגוש את הרופא, אך לא בדיעבד פרט למקרים חריגים, העובד רשאי לבחור את רופאו.
על העובד להציג בפני המעסיק שלו את האישור בשובו לעבודה.

על העובד להודיע למעסיקו שהוא נעדר מהעבודה בשל מחלה תוך עד 3 ימים מיום היעדרותו הראשון ובהודעה זו לציין להערכתו כמה ימים ייעדר ממקום העבודה.

עובד שמכסת ימי ההיעדרות שלו הסתיימה אינו זכאי ע"פ חוק לקבל תשלום עבור ימי מחלה, אלא אם נקבע בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי אחרת, כמובן שבכפוף לכמות ימי המחלה שנתן לו רופאו הוא זכאי בימים אלה להיעדר מהעבודה והמעסיק לא יכול להחזירו לעבודה, כמו כן על פי חוק חל איסור על המעסיק לפטר עובד כאשר הוא נעדר מהעבודה בשל מחלה.

בכדי לחשב את הסכום שישולם לעבוד בגין היעדרותו מהעבודה יש להכפיל את ימי ההיעדרות לתשלום (לא כולל היום הראשון) בערך שכרו של העובד ליום עבודה אחד, זה בכפוף לצבירת ימי מחלה , כלומר שנותרו לעובד ימים לניצול. את התשלום יקבל העובד במשכורת החודש בו נעדר מהעבודה.

בנוסף לאמור ע"פ החוק נתן להשתמש בימי מחלה אלה ולקבל דמי מחלה גם במקים הבאים:

• במקרה של מחלה של ילד של העובד – ילד עד גיל 16 להורה יחיד או כשבן הזוג עובד במגבלה של עד 8 ימים בשנה, גם אם צבר יותר מ 8 ימים.
• במקרה של מחלה של אחד ההורים של העובד – במידה וההורה מעל גיל 65 וזקוק לטיפול סיעודי זאת עד 6 ימים בשנה, זאת גם אם צבר יותר מ 6 ימים.
• במקרה של מחלה של בן הזוג של העובד – מקרה ועקב מחלתו נדרש לליווי או טיפול וזאת עד 6 ימים בשנה, זאת גם אם צבר יותר מ 6 ימים.

לא ניתן לקבל שכר עבודה ודמי מחלה על אותו יום העבודה, כלומר במידה ועובד שקיבל אישור רפואי להיעדר מהעבודה הגיע למקום עבודתו וקיבל שכר עבור אותו יום עבודה, לא יוכל אותו עובד לקבל בנוסף דמי מחלה וכמובן שאותו היום לא יגרע ממכסת ימי המחלה שלו.

כל מעסיק שילין את שכר דמי המחלה מעובד יהיה נתון לתביעה בגין הלנת שכר, תביעות בנושא זה יש לנהל בבית הדין לעבודה.