רשימת זכויות עובדים

על פי חוקי המגן במדינת ישראל  לכ עובד ועובדת מוגדרים זכויות המעוגנות ומוסדרות בפירוט.
חוקי המגן שנקבעו בדיני העבודה נועדו להגן על זכויות העבודה הבסיסיות של כל עובד בנושאים כמו: פיצויי פיטורין, הלנת שכר, דמי מחלה, שכר מינימום, שכר שווה לעובד ולעובדת, חופשות, תאונת עבודה, עבודת נוער, הטרדה מינית, חופשת לידה ועוד.

מטרתו של הסכם קיבוצי שנחתם מול גוף מאגד (ועד עובדים, הסתדרות) להיטיב עם ציבור העובדים, לשפר את תנאי העסקתם ושכרם, ושלמור מפגיעה של המעסיק בתנאים להם הם זכאים כחוק.

האמור מתייחס למקרים מהם  מתקיימים יחסי עובד מעביד בין דורש העבודה למבצע העבודה ולא עבור (פרילנסרים) או במקרים בהם אין שכר על העבודה (מתנדבים).

ברשימת זכויות העובדים ניתן ישנם:

שכר מינימום – מדובר ברף השכר הנמוך ביותר אותו ניתן לשלם לעובד עבור עבודתו ע"פ חוק, הוא אינו תואם לכולם וישנם פרמטרים שונים המשפיעים עליו כגון, גיל, היקף המשרה, כושר השתכרות ועוד.
לפי אתר המוסד לביטוח לאומי נתוני שכר המינימום החל מיום ה 1/1/17 הם:

• שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע: 230.77 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)
• שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע: 200.00 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)
• שכר לשעה: 26.88 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)
• שכר חודשי: 5,000.00 ש"ח (החל ב- 01.01.2017)

שכר המינימום מחושב כשכר ברוטו, לפני ניכויים שונים ע"פ חוק או בהתאם לסיכום עם המעסיק, בין השאר מנוכים משכר זה מסים: מס ביטוח לאומי, מס הכנסה, ביטוח בריאות והחלק של העובד מההפרשה לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה) לקרן השתלמות וכדומה.

דמי נסיעות – עובד שצריך להיעזר באמצעי תחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להחזר עבור הוצאות הנסיעה שלו לעבודה וממנה אם בעבור שימוש בתחבורה ציבורית ואם בשימוש ברכב פרטי, פרט למקרים בהם המעסיק דואג להסעה מאורגנת לעובד כדי להגיע לעבודה ובחזרה מהעבודה הביתה.

תעריף ההחזר שנקבע בצו הרחבה מפברואר 2016 הוא עד 22.60 ש"ח לכל יום עבודה בפועל, לא כולל ימי חופש ומנוחה, לחלופין המעסיק יכול לתת לעובד החזר לכל הפחות בערך של רב קו אזורי בין מקום מגוריו למקום העבודה שלו. דמי נסיעות נחשבים כהכנסה לצורכי מס.

הפרשה לפיצויי פיטורים – עובד שפוטר מעבודתו או שיחסי העובד מעביד שלו עם המעסיק שלו הגיעו לסיומם ביוזמת המעביד זכאי לפיצויי פיטורים בכפוף לחוק כדי לפצות את העובד על כך שאיבד את מקום עבודתו ומקור פרנסתו.

סכום הפיצויים הפיטורים לו זכאי עובד נקבע בכפוף לתקופת העבודה של אותו עובד אצל המעסיק, כדי שעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עליו לעבוד אצל אותו מעסיק למשך שנה אחת שלמה לכל הפחות.

החישוב מתבצע לפי סכום משכורתו האחרונה של העובד בעת פיטוריו אותו מכפילים במספר השנים בהן עבד אצל אותו מעסיק. החל משנת 2008 מחויב כל מעסיק להפריש לעובדו מדי חודש סכום כסף לקרן פיצויים.

גמול עבור שעות נוספות –ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה ניתן להעסיק עובד במשרה בה נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים למשך 9 שעות ובמשרה בה נהוג שבוע עבודה בן 6 ימים למשך 8 שעות ביום כשעות הבסיס למשרה, כאשר נדרש עובד לעבוד מעבר לשעות אלה, שעות העבודה שלו נחשבות לשעות נוספות עליהן זכאי העובד לגמול שעות נוספות שמחושב כך שפרט לשכר הבסיסי שלו יקבל תוספת באחוזים לכל שעה נוספת.
עבור השעתיים הראשונות בשעות הנוספות זכאי העובד לתוספת בשכרו בגובה 25% נוספים מערכה של שעת עבודה ועבור השעתיים הבאות 50% מערכה של שעת עבודה רגילה לכל הפחות.

ימי חופשה בתשלום – עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, זוהי זכות בסיסית שלא ניתן לשלול לעובדים והיא מעוגנת בחוקי המגן לעובדים.
החל מינואר 2017 עובד במשרה בה משך העבודה הוא 6 ימים בשבוע  זכאי ל 16 ימי חופשה שנתית בתשלום עבור כל שנת עבודה מלאה בחמש השנים הראשונות להעסקתו , החל מהשנה השישית זכאי העובד ל 18 ימי חופשה שנתית בתשלום, עבור השנה השביעית לעבודתו באותו מקום עבודה זכאי העובד ל 21 ימי חופשה בתשלום והחל מהשנה השמינית והלאה זכאי כל עובד לתוספת של יום חופש אחד בשנה בנוסף ל 21 הימים משנה קודמת עד לתקרה של 28 ימי חופשה שנתית לכל שנת עבודה מלאה באותו מקום עבודה.
עובד במשרה שבה שבוע העבודה הוא 5 ימי עבודה בשבוע זכאי ליומיים פחות בשנה.

התשלום על ימי החופשה יהיה זהה לתשלום ימי עבודה רגילים של העובד בהתאם לחוזה העבודה שלו.

הפסקות בעבודה

זמני ההפסקות להם זכאי עובד בעבודת כפיים הם 45 דקות הפסקה במהלך משמרת עבודה של 6 שעות או יותר, עובדים בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאים להפסקה רק במקרים הבאים:
עובד במשרה של 6 ימים בשבוע במשך שמונה שעות ביום ומעלה, או לחלופין משרה של 5 ימים בשבוע למשך 9 שעות עבודה ביום ומעלה, במקרים אלה בכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 20) זכאי העובד להפסקה לשם מנוחה וארוחה באורך של 45 דקות (30 דקות בערבי חג) לכל הפחות, כשאם ההפסקה ניתנת במפוצל מחויבת להיות הפסקה רציפה של 30 דקות לפחות לרווחת העובד למנוחה ולארוחה.
כמו כן זכאים עובדים להפסקות כדי לצאת לשירותים ולתפילה.

דמי הבראה – עובד שהשלים שנת עבודה מלאה אחת לכל הפחות אצל אותו מעביד / מקום עבודה זכאי לקבל דמי הבראה שיחושבו בהתאם לוותק שצבר במקום העבודה.

הגמול עבור דמי הבראה במגזר הציבורי במשרה בשכר חודשי הנו 424 ש"ח ליום לחישוב ובמגזר הפרטי הגמול עבור דמי הבראה הנו 378 ש"ח ליום לחישוב, כמות ימי ההבראה שישולמו לעובד נקבעת בהתאם למשך העסקתו ומחולקת כך:

בשנה הראשונה זכאי עובד ל 5 ימי הבראה
בשנה השנייה והשלישית זכאי עובד ל 6 ימי הבראה
החל מהשנה הרביעית ועד העשירית זכאי עובד ל 7 ימי הבראה
החל מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה זכאי העובד ל 8 ימי הבראה
החל מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה זכאי העובד ל 9 ימי הבראה
והחל מהשנה העשרים והלאה זכאי העובד ל 10 ימי הבראה לתשלום

דמי מחלה – עובדים שנעדרים ממקום עבודתם בשל מחלה זכאים לתשלום בגין 50% משכר עבודתם הרגיל בעבור הימים השני והשלישי בהם נעדרות מהעבודה ו100% משכרם הרגיל בגין היום ה 4 להיעדרותם והלאה, ביום הראשון להיעדרות מהעבודה בגין מחלה אינו זכאי העובד לתשלום, יחד עם זאת יש לשים לב כי ניכוי ימי המחלה ממכסת הימים המגיעה לעובד מתחילה כבר מיום המחלה הראשון.
מניין הימים בהם זכאי העובד לדמי מחלה (ימי מחלה) נקבעת בהתאם לוותק של אותו עובד במקום העבודה.

עובד יכול לצבור לכל היותר אחד וחצי ימי מחלה עבור כל חודש מלא בו עבד אצל המעסיק, כלומר לכל היותר 18 ימי מחלה בשנה, עובד לא יכול לצבור יותר מ 90 ימי מחלה בסל הכל.

נקודות זיכוי – עובד מחויב לשלם אחוז מסוים משכרו עבור עבודה שביצע בהתאם לגובה שכרו ולמשתנים אישיים למס הכנסה. נקודות זיכוי משקפות את סכום ההפחתה מהסכום החייב במס עבור הכנסה מעבודה, כמות הנקודות להן זכאי כל עובד משתנה בהתאם לפרמטרים שונים, שווי הזיכוי במס עבור כל נקודה גם הוא משתנה עם השנים בהתאם להוראת המס, נכון לשנת 2017 שווי כל נקודת זיכוי במס הוא 2580 ש"ח לשנה או 215 ש"ח בחודש. ככל שעובד עומד ביותר קריטריונים כך הוא זכאי לקבל יותר נקודות סיכוי במס במצטבר שיופחתו מתשלומי המס אותם הוא מחויב לשלם כחוק.

דמי חגים – כל עובד שאינו עובד במסגרת העסקה חודשית זכאי לקבל מהמעסיק שלו תשלום מלא עבור ימי החג בהם נעדר מהעבודה, זאת רק במקרה וימי חופשת החג אינם נופלים על ימי המנוחה השבועית (שבת במקומות עבודה בהם מונהג שבוע עבודה של 6 ימים / ושישי + שבת במקומות בהם מונהג שבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים), במידה ובמקום העבודה נהוג לעבוד גם בימי מנוחה וחג והעובד יידרש לעבוד בימי החג, יקבל העובד תוספת שכר עבור הימים בהם עבד. שיעור השכר לעובדים בימי חג בהתאם לדתו של כל עובד הנו 150% משכרו הרגיל של העובד, במידה ויום החג מתקיים ביום מנוחה שבועית (שישי/שבת) שכרו של העובד גם במקרה זה יהיה בשיעור של 150% משכרו הרגיל ולא יוגדל פעמיים, כל האמור מתייחס למקרים בהם העובד מעוניין לעבוד בימי החגים, במקרים בהם עובד אינו מעוניין לעבוד בימי חגים, אך המעסיק שלו מכריח אותו לעבוד שכרו יהיה 250% משכרו הרגיל.

פרט למקרים יוצאי דופן בהם קיבל המעסיק היתר מיוחד ממשרד העבודה, חל עיסוק על העסקת עובדים בימי חגים, כל עובד בהתאם לדתו לאמונותיו.

מתנות לעובדים – אין קביעה חוקית מובהקת וכוללנית על פיה מחויב כל מעסיק להעניק לעבדיו שי לחג, יחד עם זאת בתרבות העבודה בארץ מושרש הנוהג למתן שי לחג לעובדים, מושרש עד כדי כך שזה נחשב לעלבון של ממש שלא לקבל שי לחג מהמעסיק, במדינת ישראל ישנן מספר חופשת חג אך לא בכל החגים נהוג לתת מתנות לחגים, על פי רוב נוהגים המעסיקים לתת שי לחגי תשרי בראש השנה ושי לחג הפסח.

ההיבט החוקי של נושא המתנות לעובדים במקרים חריגים יכול להיות כאשר עקב פיחות במתן מתנות מתקיימת הרעת תנאים לעובדים, במקרים בהם עובדים הורגלו לקבל מתנות בסדר גודל קבוע ובחגים קבועים ולפתע מקבלים בפחות מועדים או בסדר גודל קטן יותר ואף במקרים מסוימים לא מקבלים כלל. במקרים אלה חשים עובדים שתנאיהם הורעו ואף להתפטר מהעבודה, התפטרות במקרה זה עשויה להיחשב כהתפטרות בדין מפוטר ולזכות את העובד לדמי פיצויים בגין פיטורין.

אספקט חוקי נוסף לנושא שי לעובדים הנו איסור הפלייה בין עובדים, במידה והחליט מעסיק לתת לעובדים שי לחגים, למרות שלא חלה עליו החובה למתן ש לחגים, חלה עליו החובה שהשי יהיה שווה בין כל העובדים ולא להפלות ביניהם, אם החליט מעסיק להעניק מתנות יהיה עליו להעניק לכל עובדיו ללא הבדל.

זכויות אלה לא מכסות את כל מגוון הזכויות להן זכאים עובדים כחוק ומלבד הזכויות לעיל ישנן זכויות רבות נוספות לעובדים, כמו כן הסקירה המובאת כאן על כל זכות מהווה מבוא קצר בלבד וניתן לקרוא לעומק על זכויות אלה כאן בפורטל.