קרן פנסיה

קרן פנסיה היא מוצר פיננסי – קופת חיסכון המשולבת בתוכנית ביטוח פנסיוני לעת פרישה מהעבודה אם בגין הגעה לגיל פרישה – פנסיית יסוד (גיל הפרישה במדינת ישראל הוא 62 לנשים ו 67 לגברים נכון לשנת 2017) או במקרה של נכות, או פנסיה לשאירים במקרה של מוות של העובד.

הרעיון בבסיס זה הוא חיסכון שהעובד מפריש אליו כספים מהכנסתו מדי חודש, לסכום הפרשתו מצטרף סכום כסף שמפריש המעסיק, סכום הכסף של כל העובדים החוסכים באותה קרן נשמרים אצל חברה מנהלת בנאמנות לטובת אותם חוסכים שערבים ע"פ תקנון הקרן זה לזה בכדי שניתן יהיה לשלם לכולם, הכסף שנחסך לאורך שנות עבודתו של עובד מיועד לשימוש בעת פרישתו מהעבודה ואותו יקבל החוסך כקצבה חודשית שתחליף את שכר עבודתו ותאפשר לו להמשיך בשגרת חייו גם ללא שכרו מעבודה.

ניתן לקיים קרן פנסיה עם או ללא ביטוח למקרה מוות (ביטוח שיירים) וביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה ואיבוד היכולת להשתכרות מעבודה.

לכל קרן פנסיה ישנו תקנון בו כתובים כללי הניהול של הקרן, כללים אלה יכולים להשתנות מעת לעת.

הערובה שמספקים החוסכים זה לזה בא לידי ביטוי בכך שאם יחסר כסף בקופת הקרן סכום הקצבה יופחת מכלל החוסכים בעוד אם לא נעשה שימוש בכל התשלום לביטוח, יקבלו כל העמיתים תוספת.
כל מבוטח / עמית מקיים חיסכון נפרד מול מנהלי הקרן ורשאי לבחור בין המסלולים השונים המוצעים ע"י הקרן, בהתאם לכך יקבעו העמלות שישלם בעבור דמי ניהול.

גובה הקצבה החודשית שיקבל העמית בעת הפרישה או יקבלו שאריו במקרה מוות כפוף למספר תנאים:

• צבירת הסכומים שחסך במהלך השנים בהפרשותיו לקרן (מורכב מוותק, גובה ההפרשה רצף וכדומה)
• הרווחים שצברה הקרן בזמן החיסכון שלו להשקעות שעשו מנהלי הקרן
• חישובים אקטוארים שמבצעים מטעם מנהלי הקרן בהתבסס על תוחלת חיים צפויה וכמות תביעות של חוסכים בקרן.
• ייתרת הכספים בקרן

כספים שנחסכו בקרן פנסיה מוגנים פרט למקרים חריגים מפני עיקולים כל עוד הם לא נמשכו, ובמקרים מסוימים גם במידה ונמשכו.

נכון לשנת 2017 על המעסיק להפריש עבור כל עובד 6% משכר העובד על חשבון העובד, 6% על חשבון המעסיק לביטוח פנסיוני לבחירתו של העובד ובנוסף לסכומים אלה, עליו להפריש 6.5% מערך שכרו של העובד על חשבון המעסיק לקרן פיצויים למקרה שהעובד יפוטר.

לאחר הפרישה לפנסיה, עובד רשאי לקבל את קצבתו ולעבוד בעבודה נוספת בכפוף לחישובי מס שיעשו בהתאם לשכרו.

הרווחים על קרן פנסיה אינם פטורים ממס וככל שהקרן מלאה יותר כך המס שישולם יהיה גבוה יותר, יחד עם זאת, כל עובד שכיר זכאי לזיכוי ממס בשיעור של 35% מתוך הסכומים שהפריש מהשכר שלו לביטוח פנסיוני, כלומר, מהסכום מס ההכנסה שעליו לשלם בגין הכנסותיו, תהיה הפחתה בגובה הזיכוי.

בעבר אזרחים רבים שמצבם הכספי היה קשה, או שלא תכננו את עתידם הכלכלי נמנעו מחיסכון לפנסיה באופן עצמאי, דבר זה גרם לפורשים רבים שנזקקו לעזרת המדינה בקצבאות ביטוח לאומי, החל משנת  2008 כאשר חוקק חוק פנסיה חובה המחייב הפרשות כספים לחיסכון פנסיוני ועד 2017 עת כתיבת שורות אלה עלה אחוז ההפרשה הכולל משכרו של העובד מ 2.5% עד ל 18.5% (כשמרבית הסכום מושת על המעסיק) אחוז זה כולל גם את ההפרשה לקרן פיצויי פיטורים. הפרשות אלה בעצם נועדו לוודא שלפורשים העתידיים יהיו סכומי כסף בחסכונות הפנסיונים כדי לתמוך בעצמם כלכלית לאחר הפרישה וכך הם לא יכבידו על קופת המדינה.
החל משנת 2017 גם עצמאיים מחויבים להפריש כספים לקרן פנסיה (עד 16% מהכנסתו החודשית) עצמאים מהווים למעלה מ 12% מהאוכלוסייה העובדת במשק העבודה בארץ.

בנוסף לקרנות הפנסיה האמורות ישנה פנסיה תקציבית שהיתה נהוגה בקרב עובדי מדינה, בה כל הסכום לחיסכון יורד מצד המעסיק, ללא הורדה מסכום הנטו של העובד, בפנסיה זו העובד צובר 2% נוספים בכל שנה עד לתשלום מקסימאלי של 70% משכרו החודשי הקבוע., החל משנת 2003 כבר לא ניתן לחסוך לפנסיה זו ומקומות עובדה שבעבר היו חוסכים לפנסיה תקציבית חוסכים כעת בקרן פנסיה צוברת