חוק עובדים זרים

מטרת חוק זה הנה להסדיר את נושא העסקת עובדים זרים, התנאים להם הם זכאים, חובות המעסיקים כלפי העובדים ומול הרשויות והתנאים הסוציאליים להם זכאים עובדים אלה.

החוק מגדיר עובד זר כך: "עובד זר – עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה", החוק מדגיש שבנוסף לסעיפיו השונים זכאי עובד זר לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי, לפי כל הסכם קיבוצי וצו הרחבה רלוונטי.

בכדי שיוכל בעל עסק, מוסד, תאגיד להעסיק עובד זר עליו לעמוד במספר תנאים:
ראשית על המעסיק להיות תושב ישראלי.

כמו כן על המעסיק לקבל מהעובד אישור רפואי המעיד על כך שאותו עובד אינו נושא בגופו נגיף של מחלה זיהומית, האישור הרפואי יכול להיות ממוסד רפואי במדינת ישראל או ממוסד רפואי מהמדינה ממנה הגיע אותו עובד.

בנוסף על המעסיק לערוך חוזה עבודה מפורט  המכיל פירוט של תנאי העסקת העובד, תיאור התפקיד שלו במקום העבודה, רשימה המפרטת את ניכויי השכר לאותו עובד ופירוט מרכיבי שכרו של העובד, את ההסכם יש לכתוב בעברית ובשפה שהעובד מבין, עותק מהסכם זה צריך להיות במקום העבודה.

על המעסיק לדאוג להסדרת ביטוח רפואי וביטוח בריאות לעובד.

בעת העסקת עובד זר, באחריותו של המעסיק לדאוג למקום מגורים הולם לעובד או להעביר לו תשלום לטובת מגורים (הסדר זה ימשך עד 7 ימים לאחר סיום העסקתו. בעת העסקת עובד זר חובת המעסיק לדווח לממונה מטעם שר העבודה על העסקת עובד זר ולהציג לרשויות ערובה בנקאית להבטחת מילוי זכויות העובד.
בנוסף על המעסיק לשלם אגרה על כל עובד זר שהוא שוכר וכן לשלם דמי היתר כדי להמשיך את העסקתו.
על המעסיק חל איסור להחזקת הדרכון של עובד זר.

חל איסור על גביית דמי תיווך מעובדים זרים לצורך הנפקת היתר עבודה או בעבור הבאתו ארצה (פרט ללשכות מורשות בתחום הסיעוד).

בכי שיוכל להעסיק עובד זר על העובד להציג למעסיק היתר עבודה (אשרת עבודה) חתום ותקף שהונפק על ידי משרד הפנים, על אשרת העבודה להיות מוטבעת בדרכונו של העובד, חל איסור על העסקת עובד זר שבדרכונו לא מוטבעת אשרה בתוקף..
על פי רוב היתרים להעסקת עובדים זרים ניתנים לעסקים העומדים בקריטריונים שנקבעו לשם כך בחוק בהתאם לכל ענף, בתחומים הבאים:

• סיעוד
• החקלאות
• הבניין
• התעשייה
• המומחים
• ולמסעדות אתניות (בעיקר אסיאתיות)

ברגע שפג תוקפה של אשרת העבודה של עובד זר הוא רשאי להישאר בישראל למשך חודש נוסף.

מעסיק של עובד זר שהוגדר כמסתנן מחויב להפקיד מדי חודש (החל ממאי 2017) פיקדון חודשי בשווי 36% משכרו החודשי של העובד, מתוכם 16% על חשבון המעסיק ו 20% על חשבון משכורתו של העובד, בעת שיעזוב העובד את הארץ לצמיתות יקבל את סכום הכסף שנכסך עבורו.

רק לשכות מורשות רשאיות לגייס עובדים זרים לצורכי עבודות סיעוד ולתווך בינם לבין משפחות.
על עובד זר בסיעוד להודיע בכתב ומראש על רצונו להתפטר מהעבודה, במידה ולא יעשה כן הוא עלול להיות מורחק מישראל, תקופת ההודעה כפופה למשך העסקתו ונעה בין 7 ימים ל 30 ימים.

עובד זר העוסק בסיעוד זכאי לקבלת תנאי מפוטר במידה והמעסיק שלו נפטר או עבר לשהות בבית חולים לתקופה ארוכה מ 14 יום.
כמו כן עובד זר סיעודי רשאי לעבור בין מעסיקים אך הוא מוגבל בכמות המעברים ובאזורים גאוגרפיים.

עובד זר במשק בית זכאי לתשלום שכר מינימום לכל הפחות, על המעסיק חלה החובה להסדיר עבורו תשלום לביטוח לאומי בגין תקופת עבודתו אצלו (גם אם במסגרת שעתית), כמו גם להסדיר הפרשות לביטוח פנסיוני (חלק ינוכה משכר העובד וחלק ע"ח המעסיק), על המעסיק לשלם לעובד זר בעבודות משק בית עבור ימי חגים ולשלם דמי הבראה כחוק.

שימו לב, העסקה של עובד זר ללא היתר עבודה או שלא הוטבעה בדרכונו אשרת עבודה בתוקף ומבלי שהעובד נרשם כדין אצל מעסיקו הנה עבירה פלילית שעלולה לגרור עונש מאסר בפועל ו/או כנסות כבדים