חוקי עובדים
צוות האתר ריכז במיוחד בשבילכם רשימת חוקי עובדים
ישנם חוקים רבים שמטרתם היא להגן על זכויות העובדים במדינת ישראל ובחלק מהמקרים להגדיר את חובותיהם, להציג את המצופה מהעובד ומהמעסיק, ובעצם ליצור תרבות עבודה שבה חיים זה לצד זה העובד והמעסיק כששני הצדדים יודעים מהם גבולות הגזרה בכל נושא, מה מגיע להם ומה אסור בחוק.
רשימת החוקים שתוצג לפניכם מרכזת מגוון חוקים חשובים שנוסחו מאז הקמת המדינה ותוקנו כל אחד בנפרד לאורך השנים ועודכנו כל שיתאימו לימינו.
חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) תשס"ב 2002
החוק מבטיח שהעובד מודע לכל תנאי העסקתו, לחובותיו, לזכויותיו ולכל התנאים הסוציאליים המגיעים לו, לשם כך נקבע שעל מעסיק למסור הודעה מפורטת בכתב לעובדיו שמפרטת את מה שסוכם בראיון העבודה איתו, מכיוון שלעתים נשכחים פרטים שנאמרו במהלך הליך קליטת העובד בשל אורך התהליך או התרגשות מהמעמד, ההודעה תשמש את העובד בזמן העסקתו כשירצה לרענן את זכרונו בנוגע לסיכומיו עם המעסיק ואף באחריות שהוטלה עליו,בהגדרות תפקידו, ציפיות המעסיק לתפקודו ועוד.
חוק הגנת השכר – תשי"ח 1958
חוק הגנת השכר מסדיר את כל מה שקשור בתשלום שכר העבודה לשכיר, אופן התשלום, מועד התשלום, ניכויי שכר, הלנת שכר, עיקולים, תשלומי קצבאות ועוד. זהו אחד מחוקי המגן (חוק קוגנטי, מה שאומר שגם אם העובד מביע הסכמה, המעסיק לא יכול לשלול זכויות המעוגנות בחוק זה).
בחוק נקבע שאת שכרו של העובד בעבור עבודתו על המעסיק לשלם במזומן, בנוסף מאפשר החוק תשלום באמצעות המחאה או המחאת דואר על פי חוזה העבודה של העובד מול המעסיק.
בחישוב השכר יכול מעסיק לכלול מרכיבים כמו אוכל, שתיה, תשלום על דיור במקום תשלום כסף מזומן בהסכמה מראש בחוזה ההעסקה שלו ובהתאם למחירי השוק. שכרו זה של העובד יועבר אליו בלבד פרט למקרים בהם מסר בקשה בכתב למעסיק שיעביר את שכרו לנציג מטעמו כמו בן משפחה כדי שיעביר לו את שכרו מהמעסיק.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987
חוק זה מבטיח רף שכר מינימלי לעובד עבור שעת עבודה או יום עבודה או חודש עבודה.
כל עובד מגיל 18 ואילך שהוא תושב ישראל ומועסק במסגרת משרה מלאה או חלקית, כפי שנהוג במקום העבודה שלו, זכאי לשכר שלא יהיה נמוך מהסכום הקבוע בחוק בתקופת עבודתו ובהתאמה למשרתו.
ממשכורת ינואר 2017 שכר המינימום החודשי עומד על סכום של 5,000 ש"ח לחודש במשרה מלאה שהם 26.88 ש"ח לשעת עבודה.
החל מעבודה על חודש דצמבר 2017 (ששכרה בינואר 2018) שכר המינימום יהיה 5,300 ש"ח לחודש במשרה מלאה שהם 28.49 ש"ח לשעת עבודה.
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951
החוק מהציב מסגרת לשעות המותרות לעבודה ולזכויות העובדים למנוחה במהלך העבודה, מבחינת שעות העבודה במהלך יום עבודה ומשמרות ומבחינת ימי עבודה מול ימי מנוחה.
בכל שבוע עבודה לא תעלה כמות שעות העבודה על 45 ויום עבודה לא יעלה על שמונה עד תשע שעות עבודה בהתאם למסגרת המשרה.
כל עובד זכאי ל 36 שעות מנוחה רצופות מדי שבוע כ"מנוחה שבועית"
חל איסור על העסקת עובד יותר מ 12 שעות ביום, כולל שעות נוספות ) עד 4 שעות נוספות ביום ובסך הכל עד 12 שעות נוספות בשבוע לכל היותר).
עובדים זכאים להפסקה למנוחה וארוחה במהלך עבודתם בהתאם למסגרת העסקת וסוג המשרה.
חוק חופשה שנתית, תשי"א 1951
חוק זה קובע את ימי החופשה השנתית להם זכאים עובדים שכירים על פי היקף המשרה שלהם והוותק שצברו.חישוב ימי החופשה בתשלום מתבצע בהתאם לשנות עבודתו אצל אותו מעסיק:
בעבור5 השנים הראשונות להעסקתו זכאי עובד ל 16 ימי חופשה בתשלום
בעבור השנה השישית להעסקתו זכאי עובד ל 18 ימי חופשה בתשלום
בעבור השנה השביעית להעסקתו זכאי העובד ל 21 ימי חופשה בתשלום
בעבור השנה השמינית להעסקתו וכל שנה שלאחריה זכאי העובד ליום נוסף על 21 הימים להם היה זכאי בשנה ה 7 עד ל 28 ימי חופשה בתשלום לכל שנה לכל היותר, כלומר, מהשנה ה 15 להעסקתו והלאה זכאי העובד ל 28 ימי חופשה בתשלום.
חוק דמי מחלה תשל"ו 1976
חוק זה מסדיר את זכויות העובד בנוגע לימי מחלה ולתשלום עבור אותם ימים.
שיעור דמי המחלה בעבור ימי מחלה הוא:
50% משכרו היומי של העובד בעבור יום המחלה השני ויום המחלה השלישי
100% משכרו היומי של העובד מיום ההיעדרות הרביעי והלאה.
היום הראשון להיעדרות ממקום העבודה נכלל במניין הימים לניכוי ממכסת ימי המחלה של העובד.
כל עובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה מדי חודש שמצטברים ל 18 ימי מחלה בשנה, ימי המחלה מצטברים משנה לשנה ולכל היותר רשאי עובד לצבור 90 ימי מחלה.
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו 1996
החוק מסדיר זכויות עובדים המועסקים על ידי קבלני כוח אדם ואת חובות המעסיקים כדי להגן על זכויותיהם הסוציאליות. החוק מגדיר מיהו קבלן כוח אדם – אדם שמספק עובדים למעסיקים כדי שיבצעו עבורו עבודה שהיא חלק מפעילותו הרגילה ש מקום העבודה.
בשונה מקבלן שרות שמספק עובדים למעסיק לביצוע שירות שאינו חלק מהפעילות העסקית של מקום העבודה.
כאשר מעסיק קבלן עובדים עליו לערוך מולם חוזה העסקה המפרט את תנאי העסקתם.
חוק עובדים זרים, התשנ"א 1991
החוק מסדיר את נושא העסקת עובדים זרים, תנאי העסקתם, חובות המעסיק מול העובדים ומול הרשויות והתנאים הסוציאליים להם זכאים עובדים זרים המועסקים בישראל.
הגדרת עובד זר: "עובד זר – עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה", מודגש בחוק שבנוסף לסעיפיו השונים זכאי עובד זר לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי, לפי כל הסכם קיבוצי וצו הרחבה רלוונטי.
חוק עבודת נוער, תשי"ג 1953
החוק מגדיר מסגרת לעסקה של ילדים (מי שטרם מלאו להם 16 שנה) וצעירים (מי שכבר מלאו להם 16 שנה ועוד לא מלאו להם 18 שנה) ועוסק בסוגיות כמו כמות השעות שמותר להעסיק בני נוער, שכרם ותנאי העסקתם.
לפי החוק אסור להעסיק ילדים מתחת לגיל 15 במהלך ימי חול.
בימי חופשות מלימודים מותר להעסיק ילדים מגיל 14, במידה והעבודה לא תפגע בבריאותם ובהתפתחותם
אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 16 למעלה מ 8 שעות ביום ובסך הכל למשך עד 40 שעות עבודה בשבוע.
ובגילאי 16 עד 18 לא יותר מ 9 שעות ביום ולא יותר מ 40 שעות בשבוע. בני נוער זכאים לקבל שכר מינימום כמוגדר בחוק בכפוף לגילם לכל הפחות.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988
החוק מבטיח שלכל אדם המבקש להתקבל לעבודה ובזמן עבודתו יזכה לשוויון הזדמנויות מלא מצד המעסיק ולמנוע אפליה מכל סוג כדי שלא יופלה עובד על רקע מוצא, דת, מראה, מגדר,נטייה מינית, השתייכות פוליטית, מצב משפחתי, אם הוא עובד קבלן וכדומה.
בנוסף אוסר החוק על מעסיק להפלות, עובד שהתלונן כנגדו בשל אפליה או להפלות עובד שעזר לעובד אחר להגיש תלונה שכזאת או שהעיד לטובת חברו.
חוק עבודת נשים, תשי"ד 1954
חוק מסדיר את זכויותיהן של נשים בעבודה, ומבטיח שוויון הזדמנויות בעבודה, בקבלה לעבודה, בנושאי חופשת לידה, לפני הריון, במהלכו ואחריו, זכויות הוריות ועוד.
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 1998
חוק זה מתווה גבולות ביחסים בין אנשים במטרה למנוע הטרדה מינית במקומות עבודה כדי להגן על כבודם, חירויותיהם ופרטיותם ולאפשר להם לקיים שגרת עבודה נוחה, החוק פונה לנשים ולגברים כאחד.
בחוק ישנה הגדרה עם 5 סעיפים המבהירה מהי הטרדה מינית, מה האחריות של המעסיק למניעת הטרדה ואיך לפעול במקרה שעובד הוטרד.
חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג, 1983
מטרתו היא קיום של מקומות סטריליים במרחב הציבורי מעשן סיגריות כדי להגן על לא מעשנים מהנזקים הבריאותיים של העישון הפסיבי, ובהקשר של מקומות עבודה, להבטיח שלעובדים תהיה היכולת להתנהל במקומות העבודה מבלי להיחשף לנזקי העישון הפסיבי או לריחות לא נעימים שעלולים להסיח את דעת העובד או להפריע לו בשגרת העבודה.
לפי החוק אסור לעשן במוסדות ציבוריים רבים כגון: בתי ספר, משרדי ממשלה, תחבורה ציבורית, מרפאות, בתי חולי ובבתי עסק פרטיים, או מרחבים ציבוריים כמו אצטדיוני ספורט מסעדות, בתי קפה, אולמות אירועים, בארים, מרכזי קניות וכדומה, בכדי להגן על צרכנים / מבקרים ועל עובדים כאחד.
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – תשס"א 2001
חוק זה מבטיח שלא תתקיים הפסקת עבודה מידית ללא התראה מראש על ידי העובד והמעסיק ובו מוגדרת תקופת התראה טרם סיום ההעסקה, את אופן מסירת ההודעה וההליך סביבה.
מעסיק שמעוניין לפטר עובד במשכורת שמועסק במשך עד 6 חודשים מחויב למסור לעובד התראה בסך יום אחד על כל חודש בו היה מועסק לפני פיטוריו, החל מהחודש השביעי על המעסיק לתת לעובד התראה של 6 ימים ובנוסף עוד יומיים וחצי על כל חודש בו היה מועסק, החל מסיומה של שנת העסקה מלאה מחויב המעסיק לתת לעובד שברצונו לפטר הודעה של חודש שלם בדבר פיטוריו.
מעסיק שמעוניין לפטר עובד בשכר יומי בהלך השנה הראשונה להעסקתו ימסור הודעה לעובד בחישוב של יום אחד על כל חודש בו עבד,במידה והועסק העובד למשך שנתיים רצופות יקבל התראה של 14 יום ועוד יום אחד על כל חודשיים של עבודה, ובמידה והועסק העובד שלוש שנים ויותר יקבל התראה של חודש ימים.
במידה והעובד הוא זה שיוזם את סיום ההעסקה, קרי מתפטר, עליו למסור למעסיקו התראה בגין סיום עבודתו לפי אותם כללים.
חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963
החוק מגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של העובד והמעסיק בכל הנוגע לפיצוי הכספי המגיע לעובד עם סיום תקופת עבודתו במקום העבודה / אצל אותו המעסיק.
עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אך עובד שפוטר ומשך העסקתו ארוך משנה זכאי לפיצויי פיטורים, חישוב סכום הפיצויים מתבצע לפי מכפלה של ערך משכורתו האחרונה של העובד כפול מספר שנות העסקתו במקום העבודה. ישנם מקרים כמוגדר בחוק בהם גם עובד שהתפטר זכי לפיצויי פיטורים (כמו פרישה לפנסיה, גיוס לצבא / משטרה, בחירה לראשות מועצה מקומית ועוד).
חוק גיל פרישה, התשס"ד 2014
מסדיר כללים אחידים לגיל הפרישה לפנסיה של עובדים נכון ל 2017 גיל הפרישה הוא 62 לנשים וגיל הפרישה לגברים הוא 67 פרט למקרים חריגים. גיל פרישת חובה הוא 67 לגבר ולאישה, בגיל זה ניתן לחייב אותו לפרוש לפנסיה, וכמובן בגיל זה רשאי העובד לפרוש מחמת גילו לגמלאות ולקבל קצבת פנסיה וזכויות נוספות. כמו כן מוגדר בחוק גיל לפרישה מוקדמת (60) בו רשאי העובד לפרוש מעבודתו לפנסיה מרצון וליהנות מזכויות בהתאם לגיל הפרישה ולצבירתו עד אז.
רשימת חוקים אלה מהווה חלק מרשימת חוקי המגן של מדינת ישראל, חוקים אלה נחקקו החל מהקמתה של המדינה בכדי להגן (כשמם) על זכויותיהם של עובדים בעבודות שונות הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי כאשר מרבית החוקים מתייחסים למצבים בהם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים.
חשוב לציין שחוקים אלה מהווים את המינימום הנדרש בחוק ובמקרים רבים בכפוף להסכם קיבוצי או לחוזה עבודה אישי מול העובד התנאים בפועל גבוהים יותר מהמינימום הנ"ל.
אכיפת חוקים אלה משתנה בין גורמים שונים אך על פי רוב, תלונות והפרות מתבררות בבית הדין לעבודה ובמנהל הסדרה ואכיפה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שאמון על יישום חוקים אלה והגברת מודעות אצל המעסיקים והעובדים לחובות ולזכויות של הצדדים.
פרטי יצירת קשר עם היחידות השונות של מנהל הסדרה ואכיפה:
מטה המנהל – 02-6662355
אגף אכיפה מנהלית – 03-7347844
אגף אכיפה פלילית – 03-7347434
אגף הסדרה – 03-7347916
תחום עבודת נשים – טל: 03-7347911/2,
דוא"ל: [email protected]
תחום שעות עבודה ומנוחה – טל: 03-7347913/4,
דוא"ל: [email protected]
תחום קבלני כוח אדם – טל: 03-7347946/7,
דוא"ל: [email protected]
תחום עבודת נוער – טל: 03-7347951/10/26,
דוא"ל: [email protected]