חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר – תשי"ח 1958

מטרתו של חוק הגנת השכר הנה הסדרת נושא תשלום שכר לעובד שכיר, אופן התשלום, מועד התשלום, ניכויי שכר, הלנת שכר, עיקולים, תשלומי קצבאות ועוד. חוק זה הנו חוק מגן קוגנטי, מה שאומר שהעובד גם אם רוצה אינו יכול או רשאי לוותר על זכויותיו המעוגנות בחוק זה.

החוק קובע שאת שכרו של העובד בעבור עבודתו יש לשלם בכסף מזומן, אך מתיר תשלום בהמחאה (שיק/צ'יק) או המחאת דואר בכפוף להסכם העבודה של העובד מול המעסיק, לחישוב השכר רשאי המעסיק לכלול מרכיבים כגון אוכל, שתיה, תשלום עבור דיור במקום כסף מזומן זאת בהסכמה מראש בהסכם ההעסקה שלו ובכפוף למחירי השוק, לדוגמה לא יוכל להפחית 6000 ש"ח ממשכורתו של עובד עבור דירה ששכר עבורו ושווי השוק שלה הוא 4000 ש"ח בלבד. שכרו זה של העובד יועבר אליו ואליו בלבד אלא אם מסר בכתב בקשה למעסיקו שיעביר את שכרו לקרוב משפחה או קולגה שימסור לו את השכר מהמעסיק.

החוק מתיר למעסיק לנכות משכרו של העובד בהסכמת העובד בנוסף למסים שחובת ניכויים חלה על המעסיק ניכויים נוספים כגון: תרומות, דמי חבר בוועדים וארגוני עובדים, חובות למעביד והחזרי הלוואות (זאת בתנאי שניכוי זה לא יעלה בערכו על רבע משכרו של העובד), תשלומים לקופות גמל ,ותשלומי קנסות המותרים בחוק, כל זאת באם קיבל המעסיק הסכמה בכתב בלבד מהעובד.

במידה והמעסיק מוכר מוצרים או מספק שירותים חל עליו איסור להכריח את עובדיו לרכוש מוצרים או שירותים אלה, גם לא ממכריו או שותפיו, כמו גם להמיר את שכרו למוצרי החברה או המפעל (פרט לאמור בסעיף הקודם ובהסכמת העובד), כמו כן חל איסור על מעסיק לקבוע לעובד מה לעשות בשכרו, איך להשתמש בו וממי והיכן לרכוש מוצרים ושירותים גם אם מדובר במתחריו של המעסיק.

שכרו עובד שנפטר טרם קבלת שכר עבודה יועבר לקרובי משפחתו (הורים, בני זוג או ילדים).

החוק קובע שאת שכר העבודה של עובד בשכר חודשי יש למסור לעובד בתום החודש שעבד, עובד בשכר שעתי יקבל את שכרו בתום מחצית החודש שבו הועסק, יחד עם זאת ניתן להעביר את השכר לכל היותר עד התשיעי לחודש שלאחר החודש שעבורו משולם השכר מבלי שיחשב כשכר מולן, מעבר לכך כל עיכוב יחשב כהלנת שכר הניתנת לבירור ותביעה בבית הדין לעבודה ובגינה זכאי העובד לפיצוי כמוסדר בחוק:
1. עבור השבוע הראשון של הלנת השכר יקבל העובד פיצוי בגובה 5% מגובה השכר המולן

2. לאחר השבוע הראשון גובה הפיצוי יהיה 10% מערך השכר המולן.

בכדי לקבל פיצוי בתביעה בנושא הלנת שכר יש להגישה עד שנה מיום הלנת השכר לבית הדין האזורי או עד 60 ימים מרגע תשלום הכר המולן.

בנוסף מסדיר החוק את נושא קצבת הפרישה, על פי החוק יש לשלם לאדם שפרש מרצונו וביוזמתו מהעבודה עד סופו של החודש האחרון לעבודתו ואחרי 180 ימים ממסירת ההודעה בדבר הפרישה למעסיק, במידה ולא פרש מיוזמתו יהיה זכאי לקבלת הקצבה תוך 60 יום ממועד פרישתו מהעבודה.

בנושא זה מציין החוק גם את נושא הלנת הקצבה – קצבה מולנת היא קצבה שלא שולמה לפורש במועד המצוין מעלה, במקרה זה לסכום הקצבה יתווסף פיצוי כספי על הלנת קצבה, בכדי לקבל פיצוי זה יש להגיש תביעה בנושא תוך עד שנה ממועד התרחשותה.

 

אחד מהתיקונים המשמעותיים ביותר שבוצעו בחוק זה בשנת 2008 מדבר על חובת המעסיק להציג לעובד בתלוש השכר את הפרמטרים הבאים (כפי שמוצגים בלשון החוק עם תיקוניו):

"1. פרטים לגבי העובד והמעסיק:

(א) שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו.
(ב) שם המעסיק, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעסיק.

2. (א) תאריך תחילת ההעסקה.

(ב) ותק מצטבר אצל המעסיק או במקום העבודה, לפי הגבוה.

3. לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו. 
4. תקופת התשלום:

1.התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;

2.מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;

3.מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;

4.מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש;

5.מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;

6.מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה; אם העובד מבוטח על ידי מעסיקו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.

5. השכר ששולם לעובד:

1.ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;

2.השכר הרגיל; (תיקון מס' 26) תשע"א-2011

3.תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;

4.סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;

5.סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;

6.סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;

שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה האמורה בפרט 4(1), יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם.

6. הניכויים –

1.ניכוי מס הכנסה;

2.ניכוי דמי ביטוח לאומי;

3.ניכוי דמי ביטוח בריאות;

4.ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;

5.כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;

6.סך כל הניכויים.

7. תשלומי המעסיק בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, לרבות הפרשות המעסיק לקופת גמל.
8. פרטי הפירעון –

1.הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;

2.הסכום בפועל (נטו) לתשלום; (תיקון מס' 27) תשע"ב-2012

3.דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק.

9. שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד."