דמי נסיעות
כל עובד שצריך להיעזר באמצעי תחבורה כדי להגיע למקום משרתו זכאי להחזר עבור הוצאות הנסיעה שלו לעבודה וממנה אם בעבור שימוש בתחבורה ציבורית ואן בשימוש ברכב פרטי, פרט למקרים בהם המעסיק דואג להסעה מאורגנת לעובד כדי להגיע לעבודה ובחזרה מהעבודה הביתה.
תעריף ההחזר שנקבע בצו הרחבה מפברואר 2016 הוא עד 22.60 ש"ח לכל יום עבודה בפועל, לא כולל ימי חופש ומנוחה, לחלופין המעסיק יכול לתת לעובד החזר לכל הפחות בערך של רב קו אזורי בין מקום מגוריו למקום העבודה שלו (בעבר חודשי חופשי או כרטיסיה הזול מביניהם) כל זה לא כולל תשלום עבור נסיעות לעובד שמשרתו כוללת ימי עבודה בסופי שבוע וחגים בהם אין תחבורה ציבורית במקרה זה יש לשלם לעבוד את הסכום המקסימאלי שצוין קודם (22.60 ליום) לכל היותר ועל המעסיק לא חלה חובה לכסות דמי הנסיעה במונית "ספיישל" פרט למקרים בהם סוכם עם העובד בחוזה העבודה איתו אחרת או שהנושא מעוגן בהסכם ציבורי.
בכל מקרה בו בחוזה העבודה של העובד סוכם על סכום החזר דמי נסיעות גבוה מהמינימום בצו ההרחבה או בהסכם קיבוצי זכאי העובד לסכום הגבוה יותר בהתאם לחוזה האישי שלו מול המעסיק.
חשוב לשים לב (!) – דמי נסיעות נחשבים כהכנסה לצורכי מס לכל דבר ועניין ועל המעסיק חלה החובה לנכות מסכום דמי הנסיעות את הסכומים לפי חוק למס הכנסה ולביטוח לאומי וביטוח בריאות.
עובד שהמרחק בין מקום מגוריו למקום עבודתו הנו בן 500 מטרים או פחות אינו זכאי לדמי נסיעות (אלא אם הוא מוגבל בניידות).
במקרים בהם העובד הוציא על דעת עצמו סכום גבוה מהסכום המקסימאלי להחזר אין המעסיק מחויב להשלים את הפער מעבר לסכום הנ"ל.
העובד אינו חייב להוכיח שעשה שימוש בתחבורה ציבורית או שרכש בדמי החזק הנסיעות כרטיס לתחבורה הציבורית, העובד רשאי להגיע לעבודה בדרכים חלופיות (טרמפים עם קולגות, אופניים, הליכה או כל דרך אחרת) ועדיין יהיה זכאי להחזר עבור דמי נסיעות. כמו כן העובד אינו מחויב להציג קבלות עבור רכישת כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית.
במקרים בהם העובד לן במקום עבודתו באופן חלקי יהיה העובד זכאי להחזר נסיעות רק עבור הימים בהם הגיע לעבודה מביתו.
עובד שעבר למקום מגורים מרוחק במהלך עבודתו וכתוצאה מכך עלו סכומי הוצאותיו על נסיעות אינו זכאי לתוספת בדמי הנסיעות.
עובד שמקבל מהמעסיק שלו רכב למטרות עבודה או כחלק מחוזה העבודה שלו אינו זכאי להחזר דמי נסיעות.
עובד אינו יכול לוותר על זכותו לקבל החזר דמי נסיעות, הזכות לקבל החזר נסיעות מעוגנת בחוק והיא חלה כחובה על המעסיק.
הוראות מיוחדות להחזר דמי נסיעות במגזרים ספציפיים:
עובדים בתחום האירועים – אולמות וגני אירועים זכאים להחזר דמי נסיעה כפול ל יום עבודה מפוצל, עובדים אלא זכאים להסעה מהמעסיק במידה ויום העבודה הסתיים אחרי סיום שעות הפעילות של התחבורה הציבורית.
עובדים בתחום השמירה והניקיון זכאים להשלמת דמי נסיעות במידה והמעסיק דואג להם להסעה שמורידה אותם במקום מרוחק ממקום מגוריהם, גם עובדים אלה כמו העוסקים בתחום האירועים זכאים להסעה באחריות המעסיק עד ביתם במידה וסיימו את משמרת העבודה שלהם לאחר סיום שעות הפעילות של התחבורה הציבורית.
בני נוער מעל גיל 16 המועסקים בשעות הלילה (מותר להעסיקם עד 24:00) בתקופת חופשת לימודים זכאים להסעה חזרה לביתם ע"י המעסיק הישיר שלהם או על ידי נציג שלו אך לא במצעות תחבורה ציבורית בשעות הלילה גם אם היא עוד פעילה.
אחד המקרים החריגים בהם אין זכאות להחזר נסיעות כלל הוא במקרה של עובדים בעלי מוגבלויות העובדים במפעל מוגן שאינם זכאים להחזר נסיעות כלל.
במקרים בהם מתגלע וויכוח בנושא בין העובד והמעביד או שהמעסיק מסרב לשלם לעובד דמי נסיעות, העובד רשאי לפנות לבית הדין לעבודה ותבוע את זכויותיו כחוק, שם יבחנו כל הפרמטרים שצוינו כאן קודם ובמידה והעובד אכן זכאי לדמי נסיעות יחויב המעסיק לשלם לעובד והוא אף עשוי להיקנס בהתאם לשיקולי בית הדין.
את צו ההרחבה האחרון בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בנושא מ 1/2/2016 ניתן לראות כאן – הצו כפוף לחוק ההסכמים הקיבוציים.